כאשר עוסקים בחג הפסח יש הרבה דברים שצריך להתעכב עליהם בשל יחודיותם דווקא בחג הזה, בשורות אלו אשתדל להתרכז בענין שהוא חג שנתי וכזה שיש ללמוד ממנו הרבה ויתכן כי כל סיבת ניהול הסדר הפרטי כל אחד בביתו ולאו דווקא ציבורי, כנהוג אצל חסידים, בשבתות וחגים אוכלים מהר ורצים ל'טיש', בפסח כל יהודי בביתו מנהל 'טיש' מושלם, ולא סתם 'טיש' אלא כזה שהוא מרגיש דרך חרות ויכול לעשות שם כהבנתו וכרצונו, מתוך מטרה להשיג את העיקר והוא ה'והגדת לבנך' שזה כל עניין הסדר
חג הפסח הוא חג החינוך, תפקידו לחנך, ומה ההבדל בין כל יום שאנו מחוייבים להזכיר את יציאת מצרים פעמיים ביום לפחות לבין חג הפסח, שכאן אנו חייבים בסיפור יציאת מצרים, ומה ההבדל בין זכירה לסיפור, זכירה זה לא יותר מאשר להזכיר וזה אפשר בדקה, מה שאין כן בסיפור, החכמה בה היא הצורה והדרך איך שאתה מספר
נמצא הרבה מאוד אנשים חכמים שיודעים איך לדבר ולספר, אבל כאשר הם יושבים ב'טיש' של מישהו אחר הם חייבים להחזיק את הפה סגור, מה שאין כן בליל הסדר, כאן אתה מנצל את הכשרונות שלך מספר לבני הבית ולמי שיושבים בסדר שלך את הסיפור בדרך שהיא מורכבת, כל אחד בדרכו שלו על פי התכונות והכוחות שהקב"ה נתן לו. ישנם מי שיקראו את ההגדה ופה ושם יגידו איזה דבר תורה, אבל יש גם את מי שבכל שנה יכניס לסדר משהו חדש ומיוחד לעשות את זה הרבה יותר מעניין ובעיקר תשומת לב, מפני שזה יסוד היסודות במטרת הסדר
מדוע הקב"ה סידר זאת כך, שיהיה יום בשנה שכל אחד יהיה אדמו"ר וינהל 'טיש' משלו. שמעתי פעם עדות מרב שאמר כי שמע מה'חזון איש' שכל מי שיש לו השפעה על מישהו ויכול לקרבו הוא אדמו"ר, וגם אם אין לו כזה, גם אם הוא יקרב את עצמו הוא אדמו"ר. חג הפסח, בא ללמד אותנו שכל אדם יש לו כוחות ועליו לנצל אותם בכל מקום שהוא יכול על מנת לקרב את האחר, ובמקרה של פסח קודם את בני הבית, ואחר כך את מי שהוא רק יכול ומסוגל להחדיר בו את העניין של יציאת מצרים לדעת, שבכל דור ודור אנחנו יוצאים ממצרים, מדובר במשהו שלא קרה חד פעמי אלא בכל שנה אנו יוצאים שוב ממצרים, ואת זה יכול לעשות רק מי שהוא מרגיש אדמו"ר שתפקידו לומר לאחרים וככה להחדיר בעצמו. תאמר זאת כמה פעמים וזה הופך להיות מציאות. הכח של ליל הסדר הוא שזה נותן לך חשק לרצות לקרב יהודי לספר עוד ועוד ולהשפיע. לא רק שאתה תהיה מושפע כפי שזה קורה בזמנינו שיחידים משפיעים, ומונעים מרבים להשפיע, ליל הסדר מלמד אותנו כי אנו יכולים ומסוגלים וחייבים להשפיע ולעשות
למה זה כל כך חשוב. דורנו זה לא מבין עוד מה זו אדמורו"ת, לצערנו ובושתנו הקהילות המכונות חסידיות הפכו למפלגות שבראשן ראש מפלגה ששמו אדמו"ר, ואין לזה עוד דבר וחצי דבר עם מטרת האדמורו"ת. כל יהודי חייב ויכול להשפיע והוא אדמו"ר לא פחות מכל אדמו"ר אחר, כל מי שמסוגל להאיר את העולם חייב לעשות זאת ובכוחות שניחן משמים, וכאשר הוא לא מנצל אותם הוא פוגע בתפקידו המקורי שליחותו בעולם הזה
אין דבר כזה שאדמורו"ת היא ירושה ושייכת למישהו. אדמורו"ת זה דבר ששייך לכל עם ישראל, וההוכחה היא ליל הסדר, הלילה הכי חשוב וגבוה בעם ישראל אין דבר כזה אדמו"ר אחד לכולם או לכל הקהילה, אלא כל יהודי הוא אדמו"ר, חייב להבטיח כי הדורות הבאים יהיו כאלו שיילכו בדרך ה' ויבטיחו את עתיד היהדות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.