מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערש"ק פרשת משפטים, ר"ח אדר א' תשפ"ד.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ראש חודש אדר בפתח, ולא סתם אדר אלא שני אדרים ודברי הפסוק 'כי מן הבאר ההיא ישקו האדרים' זוהרים לעינינו.
ובאידיש יש פתגם: עס זאל אריין גיין, אין אלע אדר'ן (אדערן) [שיכנס לכל הוורידים].
אזכרה ימים מקדם, לפחות שלושים יום קודם לחג הייתי מסתובב אצל יהודים קשישים, שהיו 'פורים רב' בקהילותיהם והייתי מרווה את צמאוני ב'פורים תורות' מכל הסוגים וגם בדיחות לרוב, כדי לשווק אותם כ'פורים רב הצעיר'.
זכורני, שנה אחת, נודע לי כי יש יהודי ישיש בשם איינהורן, שהיה הפורים רב בתולדות אהרן במאה שנים האחרונות, הלכתי לביתו והוא קיבלני בסבר פנים יפות ובילינו זמן רב, והוא שפע חומר כמעין המתגבר ואני רשמתי ורשמתי ונפשי לא ידעה שבעה, מלאתי מחברות (אין לי מושג איפה זה כיום) עד שהרבנית באה ורטנה בפניו כי הוא מגזים כבר ואז הוא הסביר לי (הצ'וצ'יק) במאור פנים, שככה זה החיים ושמחר אגיע לבית כנסת אחר התפילה, שם לא יהיה מי שיאיץ בנו.
את הסחורה שלו מכרתי במשך שנים רבות בהרבה מדינות.
לא אשכח, וגם המשתתפים לא ישכחו, לפני כ-35 שנה, עשיתי הצגה במתמידים יחד עם ר' שלמה קלצקי (בן דוד של אבי ז"ל), עלינו על הבמה עם 'ישיבה חלאט' ענק, ידי תקועה בשרוול הימני וידו תקועה בשרוול השמאלי ושנינו טוענים טענת 'שנים אוחזים בטלית' אני אומר כולה שלי והוא אומר כולה שלו.
אינני זוכר בדיוק את כל טענותיו של הפרטנר ר' שלמה, אני רק זוכר כמה קשה היה לי להתאפק מלצחוק מהבעות פניו התמימות וטענותיו המשכנעות, אחד מהם אני זוכר: אם זו חליפתך, מה יש שם בכיס הימני? לא יודע! עניתי. אז אני יגיד לך, הוא הפתיע 'המכה השלישית'....
הסוף היה שהרב פסק כמו שלמדנו בגמרא: 'יחלוקו'...
ואז... פניתי ימינה, ר' שלמה פנה שמאלה והחליפה נקרעה לכל אורכה מלמעלה למטה וכל אחד נשאר עם החצי שלו והקהל שכב על הרצפה.
בשנה שאחר נישואיי, זכיתי לעמוד על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, אצל הגה"ק רבי יענקלה לייזער זצוקללה"ה מפשעווארסק זיע"א, ועד היום מוכרים מדי שנה בדוכני הדיסקים שבבתי כנסת בארה"ב את אותו טיש אצל הרבי בתוך שאר הבדחנים שעלו על השולחן, ביניהם הגראמער הישיש הנודע הרה"ח ר' שאול הוטערער ז"ל ולהבחל"ח הרה"ח ר' מרדכי שטויבער שליט"א, מנהל בית חינוך לבנות סאטמאר.
שנה אחת, הזמינו אותי יחד עם אחי ר' אברהם ז"ל לבוא למשתה היין לעלות על השולחן ביום הפורים אצל כ"ק האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל וסוכם מחיר, והגבאי הוסיף, כי אם נצליח להעלות חיוך על פני האדמו"ר יוכפל שכרינו.
ישבנו אחי ואני אבדל לחיים שעות, לתכנן איך ובמה נוכל לגרום לרבי לפצות את פיו ולחשוף את שיניו בחיוך?
עלינו על השולחן ובשלב מסויים שיחקנו כאילו אחי הוא האבא ואני בנו הקטן והוא אומר לי: 'בני היקר, החזן כבר מחזיק בנשמת, תיכנס כבר לבית הכנסת להתפלל, אתה הרי כבר בר מצוה'.
עניתי לו: טאטי, ומתי אתה נהיה בר מצוה?
הרבי כבש פניו בידיו וצחק...
ואנחנו מיד סיימנו וירדנו, שלא נקלקל...
סיפר לי נכדו, כי תקופה ארוכה לאחר מכן, עדיין היה הרבי מזכיר מפעם לפעם 'שמעתם מה הבדחן אמר?: און ווען ווערסטו בר מצוה?'
אסיים במה שסיפר לי הגבאי, בעת שבא לנחמנו כשישבנו שבעה על אחי אברהם ז"ל:
לאחר שסיימתם את הבדחנות, ניגש אחיך אברהם אל הרבי ולחש לו: אני מוותר על התשלום ובתמורה אני מבקש מהרבי שיברך אותי כעת בעידן רעווא, שלא יהיה פסול בזרעי ושצאצאיי ילכו בדרך התורה ויראת שמים. כך הרבי סיפר לי והפליא אותו. הבנת? אלו היו המושגים שלו.
נ.ב. מה מיוחד בסעודת ר"ח וסעודת מלוה מלכה, שמזכיר חיי נצח?
היכן מרומז בשם פרשתנו כי רק טוב יורד מלמעלה?
'בן' ו'שמש' מתורגם אותו דבר גם באידיש וגם באנגלית (ומן הסתם גם בעוד שפות לועזיות), היכן יש לזה מקור בפרשתנו?
אלו ועוד הרבה בתוככי הגליון מעדני הפרשה' המצו"ב, קנקן חדש מלא חדש. maadoney@gmail.com
בברכת שבת שלום ומבורך וחודש נפלא מלא שמחה
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.