מכתב הודיה פיוטי

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

לכל ידידי ומכירי קוראי הגליון וההקדמה 'מעדני הפרשה'
ערש"ק פרשת בשלח.

הגיעו אלי עשרות פניות שעם סיום הסיפור שנפרס כאן ע"פ ח' שבועות, שאשלח הכל יחד בקובץ אחד
זה צורך המון זמן, כי אינו דומה קטעים קטעים, לחוברת ברצף אחד
אבל התאמצתי עבורכם, קוראים נאמנים

עברתי על כל החומר, הוספתי במקום שצריך, הורדתי קטעים ששייכים לשבתות ולא קשורים לסיפור
תיקנתי תיקוני לשון וניסיתי להוציא דבר חלק שיהיה קריא ברצף ובנועם

אצרף כאן קטע שעוד לא כתבתי כתוספת לסיפור כולו

אם כבר הגענו עד לכאן, וכבר תיארנו את כל הסבל והעגמת נפש שהוא זכה להיות שליח משמיא להביא אותם מן הכח אל הפועל, יש גם לציין נקודה הפוכה, חלק טוב שיצא מכל הסיפור ואך קיבלתי מזכרת חמודה מזה כפי שתקראו בשורות הבאות.

יהודי צדיק יש בירושלים שאביו הקים את רשת מוסדות מהמופלאים ביותר בעולם, מוסדות של חינוך וחסד משולבים יחד והבן המשיך ואף האדיר אותם וכיום כבר נכנס לתמונה הדור השלישי, הנכד שפועל גדולות ונצורות ומפאת מידת הצניעות שלהם לא אזכיר את שמם.

כפי שציינתי לעיל, היה תקופה של כשלושה חדשים בין יום קבלת הכסף מר' יודל ועד הגיע עת התשלום הראשון, שאז חצקל היה איתי בקשר כמעט יומיומי להחתים אותי על עוד ועוד ערבויות ולסחוט את הלימון עד לשד קליפתו.

יום אחד מאותם מאת ימי החסד, אני מקבל טלפון מהרב הצדיק הזה (החוליה האמצעית) והוא אומר לי שהוא שמע שאני בקשר עם חצקל והוא מבקש להיפגש עמי בענין של פיקוח נפש. זה היה כבוד עבורי, כי כמו כל מי שמכיר אותו, אף אני רוכש לו הערכה גדולה ועצומה (מעורב בקצת קנאה) על פעולותיו הגדולות והנצורות.

באתי מיד לביתו שברח' אדמון והוא סיפר לי כי הוא מתגורר כבר שנים רבות בדמי מפתח בדירה הזו ששייכת לחצקל והוא גולל בפניי מסכת יסורים והתעללויות שהוא עובר כל השנים, עד כי הוא מרגיש כי ליבו לא עומד בזה, שערו הלבין בגללו בטרם עת, ולכן כבר קנה דירה חדשה ורוצה לעבור אליה וכמה שהוא מנסה לסגור את הענין עם חצקל, הוא מגיע למבוי סתום והעניינים רק מתפתלים ומסתבכים יותר ויותר.

וכאן הוא מגיע אל הבקשה: שמעתי שאתה מסתדר איכשהו עם חצקל, אין לי מושג איך, כנראה שאתה מנסה לעזור לו איכשהו, ולכן בקשתי שטוחה אליך, תרחם עלי ותנסה לעשות הסדר בינינו, אני מוכן לרדת למינימום כי כבר אזל כוחי והבריאות שלי שווה יותר מהכסף.

ריחמתי עליו מאוד, ניכרים דברי אמת, נכנסתי לעובי הקורה, חצקל הסביר לי במלל רב כמה אותו צדיק מנסה לנצל אותו ולקפח ולנשל אותו ממה שמגיע לו, אמרתי לו: בסדר, תגיד לי מה אתה דורש? (האמת היא שהוא רק רצה להתיש, כהרגלו, עד שההוא לא רק יצא בחינם, אלא עוד יפצה אותו כהוגן) כשראיתי שהוא לא מוכן להיות קונקרטי, הבהרתי לו שאם הוא לא נותן לי תוואי של הסדר לפרשיה הזו, אינני מוכן לעזור לו יותר בכלום.

את פרטי הפרטים אני זוכר די במעורפל, כי זה היה ענין די שולי בכל הסיפור, אבל את זה אני כן זוכר היטב, שבאמצע החתונה של אחיין שלי באולמי בנות ירושלים, יצאתי עם השטריימל והבעקיטשע לבית ברח' אדמון, ושלפתי הסכם בין הצדדים שחצקל כבר חתם עליו והחתמתי את הצד השני והצדיק חיבקני ונישקני כשדמעות בעיניו עם מילות הודיה שלא ניתן לתאר.

לאחר ימים ספורים, הופיע במשרדי בנו שהוא בעל כשרון גדול, האברך היקר ר' חיים והעניק לי דיוקן של פניי שצייר אותי ומאחורי אותו ציור הוא כתב מכתב הודיה פיוטי, על הישועה הפרטית של משפחתם שזכיתי להיות השליח הטוב להצילם.

אז זה הדבר היחיד הטוב שבטוח יצא מכל הסיפור וגם המזכרת הזאת כבר עברה איתי ערים ומדינות ובכל מקום היא הולכת עם מטלטליי.

סוף דבר:

כפי שציינתי איפשהו בסיפור שאני מקווה ל'תשועה ברוב יועץ' הרי שלאור הערות והארות מצד הרבה מהקוראים שהאירו את עיני, ובהתחשב עם מה שאמרו חז"ל 'לא ניתנה תורה למלאכי השרת' ו'אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו' נראה לי שעלי להגיע למסקנה כדלהלן:

מה שהראו לי את חצקל כסימן מן השמים לבקשתי, זה רק להודיע לי כי להבא (ויה"ר שבקרוב ממש), עלי להימנע מלהתנהל עם השפע שיתנו לי מן השמים בצורה פזיזה, לא כל מי שבא לבכות בפניך ראוי לעזרה, יש לבדוק ולברר טוב לפני שחותמים ומתחייבים בדברים גדולים, כי גם אם יש שפע גדול, יש מספיק מקרים אמיתיים שמשוועים לזה. ולמרות שאמרו חז"ל: בואו ונחזיק טובה לרמאים, אנחנו לא צריכים להיות הפראיירים שמיישמים את זה ומשמנים את הרמאים.

ואולי גם התכוונו להראות לי, שעלי להתחיל עם ה-200 אלף הראשונים שמוכנים לי בקופת בית המשפט וזה מגיע לי בצדק וביושר.

ונסיים בברכה: יה"ר שנזכה להגדיל שמו יתברך ולעשות נחת רוח לפני יוצרנו ובוראנו ושנזכה להגיע את התכלית שלשמה ירדה נשמתנו לכאן ולתקן את הטעון תיקון, ושלא נבוש ולא נכלם ולא ניכשל לעולם ועד ונזכה בקרוב לאור הגדול בבנין ביהמ"ק השלישי ויקויים בנו 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' במהרה בימינו אמן.

נ.ב. הסיפור שסופר כאן, נפרס בסדרת מאמרים במשך שמונה שבועות כמאמר מצורף לגליון 'מעדני הפרשה', שהוא אוסף של חידושים והגיגים מאתי, ישראל אהרן קלצקין, שנשלח מכתובת האימייל Maadoney@gmail.com ומתפרסם באתרים שונים מידי שבוע.

כל הסיפור אמת לאמיתו ויש לי מסמכים ואנשים שהיו מעורבים שמגבים את רוב חלקי הסיפור, שיניתי חלק מהשמות, עקב כיבוד רצון המעורבים בדבר שלא לחשוף את שמם.

אני קשוב לקבל הערות והארות, ניתן לעשות זאת באימייל: Maadoney@gmail.com אני משתדל להתייחס לכל אימייל שנשלח אלי.

אני מציע גם למי שכבר קרא את כל הפרקים, שידפיס ויקרא שוב בישוב הדעת ואח"כ להעביר הלאה, כי אינו דומה לקרא קטעים קטעים לקורא הכל מסודר, כאן הכל מתחבר לפאזל מושלם.

בכבוד רב

ישראל אהרן קלצקין