"היום בתניא" יום ה' ד' חשון
תניא "אגרת הקדש"
פרק כ"ו
שנה פשוטה
⛳
ציטוט מדברי ה"רעיא מהימנא":
בקטע הפתיחה לפרק כו, מופיע ציטוט מדברי אליהו המובאים ב"רעיא מהימנא" (= קטעים בספר הזהר שכתבו רשב"י המיוחסים למשה רבנו) שבפרשת נשא:
בתחילה, בפנותו לרשב"י, מתייחס אליהו למהות ספרו ספר הזוהר, ולמעלת לימודו לקראת הגאולה העתידה.
ובהמשך, הוא מדבר אודות המקורות שמהם נמשכת פרנסתם של ישראל: כפי שהדבר נעשה כיום (בזמן ש"עץ הדעת" שולט בעולם), וכפי שיהיה בימות המשיח (בזמן ש"עץ החיים" ישלוט בעולם) - כשבדבריו הוא מתייחס, הן לתלמידי החכמים ולעמי הארץ מישראל, והן ל"ערב רב" שהצטרפו לישראל (אלא שבמהותם הפנימית הם נשארו שונים מהם).
...
הרקע לדברי הרעיא מהימנא:
נציין, שלפני הקטע המצוטט באגרת, מבואר ב"רעיא מהימנא": שלקראת הגאולה יעמיד הקב"ה את ישראל בנסיון, שבו ועל ידו "יתבררו ויתלבנו ויצורפו (=ויזדככו) רבים" העומדים בנסיון שהם מהצד הטוב (=מישראל). ולאידך, "והרשיעו רשעים" שהם מהצד הרע (=מהערב רב), ויתקים בהם "ואל אדמת ישראל לא יבואו". וכן: לעומת הרשעים (שלא יבינו את עיכוב הגאולה), הרי ש"המשכילים יבינו" שכן הם מצד ה"בינה" שהיא עץ החיים.
והרעיא מהימנא מוסיף ומבהיר: שעל "המשכילים יבינו" נאמר גם הפסוק "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" ( משפט המביע את מעלת ספר הזהר והעוסקים בלימודו).
...
לומדי הזוהר, לא יועמדו בנסיון:
כדברי אליהו לרשב"י ברעיא מהימנא: אלו הלומדים את החיבור (=הספר) שלך (ספר הזהר), לא יצטרכו לעמוד בנסיון הנ"ל (שנועד לגלות את זהותו של כל אחד ואחד).
שכן, לאחר הזיכוך שלימוד פנימיות התורה פועל באדם והדבקות בה' שהוא מגיע אליה עם לימודו זה, אין הוא זקוק ל"נסיון" שיברר לאן הוא משתיך.
...
הבנת דברי הרעיא מהימנא כפי שנראית בהשקפה ראשונה:
יש שהבינו מתוך דברי הרעיא מהימנא (המוזכרים בתחילת הפרק), "שלימוד (בתורה בעניני ודיני) איסור והיתר וסדר טהרות, הוא מאילנא (= מעץ הדעת) שיש בו טוב ורע" (ואינו תוכן הנמשך מ"עץ החיים").
את ההבנה הזו מיחס רבנו "לחסידי (או חסירי) מדע" - הבנה שניתן להגיע אליה ב"השקפה ראשונה", בלימוד שטחי ומוטעה.
לאורך הקטע השני של הפרק, דוחה רבנו את השקפתם - שכן, את כל חלקי התורה ללא כל יוצא מהכלל, יש לראות כחלק בלתי נפרד מ"עץ החיים". ונצין, שבהמשך, בקטע השלישי שבפרק, תבואר המשמעות הנכונה של המשפט (מרעיא מהימנא) האומר ש"אילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר".
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
תניא "אגרת הקדש"
פרק כ"ו
שנה פשוטה
⛳
ציטוט מדברי ה"רעיא מהימנא":
בקטע הפתיחה לפרק כו, מופיע ציטוט מדברי אליהו המובאים ב"רעיא מהימנא" (= קטעים בספר הזהר שכתבו רשב"י המיוחסים למשה רבנו) שבפרשת נשא:
בתחילה, בפנותו לרשב"י, מתייחס אליהו למהות ספרו ספר הזוהר, ולמעלת לימודו לקראת הגאולה העתידה.
ובהמשך, הוא מדבר אודות המקורות שמהם נמשכת פרנסתם של ישראל: כפי שהדבר נעשה כיום (בזמן ש"עץ הדעת" שולט בעולם), וכפי שיהיה בימות המשיח (בזמן ש"עץ החיים" ישלוט בעולם) - כשבדבריו הוא מתייחס, הן לתלמידי החכמים ולעמי הארץ מישראל, והן ל"ערב רב" שהצטרפו לישראל (אלא שבמהותם הפנימית הם נשארו שונים מהם).
...
הרקע לדברי הרעיא מהימנא:
נציין, שלפני הקטע המצוטט באגרת, מבואר ב"רעיא מהימנא": שלקראת הגאולה יעמיד הקב"ה את ישראל בנסיון, שבו ועל ידו "יתבררו ויתלבנו ויצורפו (=ויזדככו) רבים" העומדים בנסיון שהם מהצד הטוב (=מישראל). ולאידך, "והרשיעו רשעים" שהם מהצד הרע (=מהערב רב), ויתקים בהם "ואל אדמת ישראל לא יבואו". וכן: לעומת הרשעים (שלא יבינו את עיכוב הגאולה), הרי ש"המשכילים יבינו" שכן הם מצד ה"בינה" שהיא עץ החיים.
והרעיא מהימנא מוסיף ומבהיר: שעל "המשכילים יבינו" נאמר גם הפסוק "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" ( משפט המביע את מעלת ספר הזהר והעוסקים בלימודו).
...
לומדי הזוהר, לא יועמדו בנסיון:
כדברי אליהו לרשב"י ברעיא מהימנא: אלו הלומדים את החיבור (=הספר) שלך (ספר הזהר), לא יצטרכו לעמוד בנסיון הנ"ל (שנועד לגלות את זהותו של כל אחד ואחד).
שכן, לאחר הזיכוך שלימוד פנימיות התורה פועל באדם והדבקות בה' שהוא מגיע אליה עם לימודו זה, אין הוא זקוק ל"נסיון" שיברר לאן הוא משתיך.
...
הבנת דברי הרעיא מהימנא כפי שנראית בהשקפה ראשונה:
יש שהבינו מתוך דברי הרעיא מהימנא (המוזכרים בתחילת הפרק), "שלימוד (בתורה בעניני ודיני) איסור והיתר וסדר טהרות, הוא מאילנא (= מעץ הדעת) שיש בו טוב ורע" (ואינו תוכן הנמשך מ"עץ החיים").
את ההבנה הזו מיחס רבנו "לחסידי (או חסירי) מדע" - הבנה שניתן להגיע אליה ב"השקפה ראשונה", בלימוד שטחי ומוטעה.
לאורך הקטע השני של הפרק, דוחה רבנו את השקפתם - שכן, את כל חלקי התורה ללא כל יוצא מהכלל, יש לראות כחלק בלתי נפרד מ"עץ החיים". ונצין, שבהמשך, בקטע השלישי שבפרק, תבואר המשמעות הנכונה של המשפט (מרעיא מהימנא) האומר ש"אילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר".
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.