ומזרעך לא תתן להעביר
למלך : מלומד נוכרי שאל את רבי יהושע צייטלס ( צייטלין רבי יהושע צייטלס
משקלוב (“השר מאושיצה”) וידידו של הנסיך פוטומקין, שר צבאה של רוסיה). על
מה שדרשו חז"ל בסנהדרין ס"ד עמוד ב' על הפסוק הזה : "העביר כל זרעו _ פטור,
שנאמר 'מזרעך' ולא 'כל זרעך' ".היתכן לומר כי מי שהעביר רק את אחד
מבניו למולך הריהו חייב מיתה, ומי שהעביר את כל בניו יהיה פטור לגמרי ?
שאלתך
חמורה מאוד השיב לו רבי יהושע צייטלס. אבל מעין שאלה זו אפשר לשאול על
חז"ל גם במקום אחר לעניין תרומה. בסוף מסכת חלה שנו חכמים במשנה : "האומר
כל גורני תרומה לא אמר כלום". והלא גם כאן עולה שאלה : חיטה אחת שאדם
מפריש מן הגורן לשם תרומה פוטרת את הכל, אבל אם הקדיש את כל גורנו לתרומה
לא אמר כלום. היכן ההגיון השכלי?
ואולם
כל דברי חכמינו צדקו יחדיו: התורה דורשת שבעל השדה יפריש כל שהוא מתבואתו
בתור תרומה לכהן. כמובן, שכל איש נדיב לב נותן הרבה יותר ממשהו. ברם, אם
הוא הולך ועושה את כל גורנו תרומה, ולו ולביתו אינו מותיר כלום, הרי יש
מקום לחשוש כי האיש הזה אינו שפוי בדעתו, ועל כן אין לסמוך על דבריו, והרי
זה כאילו לא אמר כלום.
וזוהי
התשובה גם לשאלתך אדוני המלומד. יהודי שלבו נמשך אחרי עבודה זרה בדמות
האליל "מולך" ומעביר ושורף לפניו את אחד מבניו, כפי שנהגו כל אלה מן
הנוכרים שהאמינו באליל הזה _הריהו מתחייב בנפשו וחייב מיתה. אבל, אם אדם
מישראל הולך ומעביר את כל זרעו למולך, איש כזה כל מוחו טעון בדיקה, ואנשים
כאלה שאינם שפויים בדעתם, משוגעים וחסדי דעת, הרי על פי חוקי כל העמים ,
מקומם בבית משוגעים וחולי רוח אבל אין מעמידים אותם למשפט. {מתוך שבעים
פנים לתורה/ ר' שמחה רז }
שבת
שלום ומבורך ועדיין ניסן עם שני הנונין , ויהי רצון שירבו הנסים והישועות
לכלל ולפרט ובמיוחד לאחר שעם ישראל עורר את החסדים של מעלה על ידי החסדים
של מטה במעשי הצדקה לקראת חג הפסח ושביעי של פסח, שאין לשער היקפם העצום.
ברכות עד בלי די.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.