חיים אנו בימים של איש את רעהו חיים בלעו, גם כאשר אתה יושב מולו לוחץ ידיים ואף חותם עמו על הסכמים, אחד מאחל לשני את הרע ביותר, אין ולא היה יום שדגל התורה ואגודת ישראל אהבו זה את זה, הם יושבים בהכרח יחד בשל אחוז החסימה אם לא היה דבר כזה הם לא היו יחד, ולכן השאלה היא, האם לישיבה יחד תחת כיפת מפלגה אחת ובו זמנית מכים זה בזה היכן שרק יכולים יש ערך, או שעדיף היה אחרת, ככה לפחות אף אחד לא מרמה את השני. בישיבה יחד משחקים כאילו ידידים ואוהבים זה לזה כאשר למעשה מבקשים אחד לאכול את השני
כאשר נשקלת עתה האפשרות של ריצה יחד ברשימה אחת, האם שייך מושג כזה של 'בלב אחד' כפי שחזינו במעמד הר סיני, ובקריעת ים סוף, או שאנו אומרים במפורש מופיעים ברשימה אחת בשל סיבות שכל אחד יאמר אחרת, ליצמן אומר שזה בשביל להציל את ש"ס ודרעי, ואילו בש"ס אלו שצידדו באיחוד טענו שזה בשביל להבטיח כח חזק יותר ולא שחלילה יש להם בעיה, אבל האם זו מקרבת או מרחיקה עוד יותר. למדנו משהו מדהים שביום חתימת ההסכם של יהדות התורה המשיכו אנשי דגל התורה להלחם באגודת ישראל, זו ההוכחה הכי גדולה שאין זה בלב אחד אלא בלבבות פרודים האוייבים זה לזה ובצורה הכי קשה
אין ספק כי חשוב שהכח החרדי יגבר כל קול יכול להכריע בנושאים שחשובים לנו, אבל כאשר יחד עם זאת מגבירים את האיבה הפנימית, אולי עדיף שנהיה רחוקים זה מזה, מפני שאז לא נרמה את עצמנו, נחיה עם האמת ונדע איך לעבוד יחד. כאשר אוייבים יושבים זה מול זה קל יותר להגיע להסכמות מאשר כשאתה יושב מול מי שלכאורה ידידך ולמעשה מכניס לך את הסכין בגב ואז זה כואב פי כמה
אם אי אפשר להגיע להסכמה מראש כי פותרים את הבעיה הזו של מלחמות בעיריות הגורמות שיבריחו רבים מלהצביע למען יהדות התורה או רשימה משותפת, אין טעם ברשימות כאלו כולל יהדות התורה. רק כשהציבור ירגיש כי כמו שהגיעו לפשרות והסכמות ברשימה הארצית עושים זאת גם במקומית ומקדישים זמן לפיוס שזה נושא בפני עצמו אין טעם בללכת יחד
אסור לשכוח, הליטאים בבחירות לעיריות השתמשו בשפה מלוכלכת, כינו את החסידים מחללי ומשנאי ה' דבר של יסלח כל כך מהר. על הליטאים להשקיע הרבה מאמץ איך לתקן את אשר עיוותו, מפני שיהודי שנפגע מן האימרות הללו לא יוכל להצביע לרשימה ששם יושבים מי שדיברו בגסות שכזו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.