חרדית בני ברקית מדליקה משואה - לאן אנחנו מתדרדרים?

איני נכנס כלל לויכוח עד כמה ההיא חרדית, אין זה ענין כאן כלל. מציאות היא שההכרזה היתה כי 'חרדית' היא זו שתדליק משואה, וכאן החורבן הגדול, המציאות ש'חרדית' מדליקה משואה חייב לזעזע את כל מי שקולט ומבין למשמעות של ה'חרדיות' מהי

יסוד היסודות של ה'חרדיות' היתה התבדלות ובהחלט לא להיות חלק מהם, כאשר הם כאן אנחנו בעבר האחר ובשום אופן לא עימם בכל מקום שאפשר לא להיות עימם. מקורה של ה'חרדיות' היתה להבטיח את קיומנו לא על ידי חומרה או מנהג זה או אחר, אלא על ידי עקרון בסיסי של התבדלות מוחלטת מן החילונים, וכאשר חרדי או חרדית מסכימים להדליק משואה, הם מכריזים במילים אחרות כי אינם 'חרדים' מפני שאם היו כאלו זה הדבר הכי אחרון שאפשרי ביסוד האידיאה החרדית

יותר מדי דברים קורים בזמן האחרון המוכיחים כי משהו חולה מאוד קורה לעולם החרדי, במקום שנשמור על העקרון הבסיסי של היותנו 'חרדים' והוא להתבדל, אנו עושים הכל להרוס את היסוד הזה ומתבוללים בין מי שעלינו להתבדל מהם, ושלא נופתע אם בסופו של דבר לא ישאר עוד זכר לחרדיות כלל, נהפוך להיות חלק מהם, ואנו אלו שנפסיד מכך, מפני שלא הם מתקרבים אלינו, אנו מתקרבים אליהם

היכן הרבנים היכן העסקנים היכן כל אלו שיודעים למחות על כל שטות, וכאשר מדובר באחד מן היסודות של ה'חרדיות' הם מתעלמים ולא קיימים בכלל לא מגיבים, ואם כבר אז על שטויות אם אותה חרדית מסייעת לחרדיות או רק מנצלת אותן, האם זה כאן הויכוח? לא ראיתי שכאשר מונתה אשה חרדית לשופטת הערכאות החילונים, שיקראו לאסיפה גדולה לקול זעקה גדולה ומרה, ולא ראיתי שמי יצא נגד מי שהסכימו לשתף פעולה עם מי שמבקשים לבולל אותנו, והוכיחו שוב את צביעותם. על שטויות ימחו, ועל עקרונות יסודיים המבטיחים את עתידנו הם נעלמים ואינם

הטענה שהיה כבר לעולמים כי כמה חרדים אחרים הדליקו משואות, אינו נימוק להצדיק מעשה שהיה אסור גם אז. מי שמכריז ואומר איני חרדי בבקשה שיעשה זאת, אבל מי שרוצה להימנות על האידיאה החרדית, אז בבקשה שישמור על העקרון החרדי והוא ההתבדלות מהם ומהמונם

חיים שאולזון