ספריו של הרב שטיינמן זצ"ל נקראים איילת השחר. איילת הם ראשי תיבות אהרן יהודה לייב תמר. הרב שטיינמן הכניס לשם הספר את שם אשתו מפני שהיא שותפה שלו בכל, גם בתורה.
משהו שהבעלים צריכים ללמוד איך מתייחסים לאשה
======================
סיפור ששמעתי בחזור מהלוויה.
נכנס ראש ישיבה אחד למרן הראש ישיבה זצ"ל וסיפר לו על בחור בישיבה שרוצים להעיף אותו... שאל אותו מרן הראש ישיבה זצ"ל האם הוא מכיר את שם של האמא של אותו בחור. הראש ישיבה ענה בשלילה. תגובתו של מרן ראש הישיבה הייתה, עוד לא התפללת עליו וכבר אתה רוצה להעיף אותו מהישיבה!
זה לב של יהודי אמיתי.
======================
ה"ה: בחור הגיע לרב שטיינמן והתאונן בפניו, הוא מתבגר והולך ושידוך אין. הרב בירך אותו בלבביות, אבל הבחור לא היה מרוצה עדיין, ואמר: "שנה שעברה ביקשתי ברכה, והרב כבר בירך אותי. זה לא הועיל". הביט בו הרב שטיינמן, הפליט חצי חיוך, ואמר: "אז הגעת לדרוש פיצויים?"
======================
סיפר לי מישהו (היום בבוקר) ששמע מבעל המעשה עצמו.
לפני כמה שנים הוא נכנס להתייעץ עם הרה"י, זה היה ביארצייט של הרב קוק,
מישהו אמר שם בצחוק שלא צריך להגיד תחנון וכו'..
אמר הרב שטיינמן, "הוא היה אדם גדול!" והוסיף, יש לנו שני טעויות בציבור שלנו,
אחד שחושבים שאדם גדול לא יכול לטעות,
שתיים שאם הוא טעה אז הוא לא אדם גדול!
======================
פעם אחרונה שהרב זצל התייצב מצבו.
הרופא אמר לו בבית חולים.
״דע שאתה חי בנס ממש״
הרב ענה לו בפשטות: ״גם אתה״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.