הרב שטיינמן בלט בכך שלא הופיע במסכימים לש"ס שוטנשטיין.
עקב כך בפלג נדבקו לשוטנשטיין שנחשב ספונסר שלהם.שוטנשטיין נפתח בהסכמות של הרב שלישיב ור"ש אוירבך.
אבל מה באמת עומד אחרי הדברים?
כמו בהרבה דברים יש כאן צביעות של הפלג.
בעקרון הרב שך כבר היה נגד שטיינזלץ גם מסיבות שזה מבטל את העמל בתורה וכו'.
כשיצא הש"ס של שוטנשטיין הרב שוויי לא רצה לתת לזה הסכמה מטעמי שכיזם.
אבל הרב אלישיב נתן לזה הסכמה.ויש אומרים שזה היה כקונטרה לשטיינזלץ ויש לזה משמעות בהסכמתו.
ודווקא הרב שטיינמן ורמי"ל לפקוביץ התנגדו.
הסיבה פשוטה-הרב שטיינמן וכן רמי"ל לפקוביץ כל חייהם עד זקנותם היה ראשי ישיבה לבחורים צעירים והם אחזו שמבחינה ענינית אסור לבחור שיכול ללמוד לבד וללמד את עצמו כיצד ללמוד-ללמוד בעזרת שוטנשטיין.ולכן הרב שטיינמן אחז שהוא כראש ישיבה לא יכול לתת הסכמה רשמית לשוטנשטיין כדי שזה לא יכנס לישיבות.
הרב אלישיב מעולם לא היה ראש ישיבה זו המציאות הוא מסר שיעורים לבע"ב אבל לא היה אבי הישיבות.גם את הרב אוירבך קשה למצב כראש ישיבה סטנדרטי למי שמכיר מקרוב.הוא מעולם לא חינך בחורים כיצד ללמוד ואין להאריך.
אבל הנקודה שרציתי להדגיש היא את גישתו האמביוולנטית של הרב שטיינמן.על אף שבאופן רשמי הוא לא יכל לתת חסות לשוטנשטיין וכפי שנתבאר עם זאת הוא הכיר בחשיבות של ש"ס שוטנשטיין ואף בביתו היה מדף ובו ש"ס שוטנשטיין.והוא אף הצטלם עם גמרא של שוטנשטיין.וזה כדי מצד שני להביע הערכה בכל זאת למפעל חשוב זה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.