מאת בן תורה ספרדי
שבוע טוב וחודש טוב,
הגיע הזמן לגלות את היהירות
והחוצפה שבשיעורי הראשל"צ, שעוברים בשתיקה מפני ששומעי לקחו התרגלו לזה ומי
שאינם שומעי לקחו אינם יודעים מזה...
הנה צילום מעלון בית מרן של השבוע שעבר (חיי שרה, גיליון 139)
ומה הוא אומר שבוע אחר כך?
דבר ראשון, הוא קובע בחוצפה ובעזות מצח שאותו שכינה שבוע לפני כן 'גדול הדור' אינו גדול בחכמה ובמנין! אגב יצויין שהוא היה חברותא של הרב עובדיה!
דבר
שני הוא המציא על הדרך עלילה על הרב נויבירט, שאני חותם שלא הייתה ולא
נבראה, וכי הרב נויבירט שיכול להכריע בין משנה ברורה לחזון אי"ש אינו יכול
להכריע בין חכם בנציון לחכם עובדיה? ולא רק זה אלא שכל הדוגמאות שהביא
לפסקים בשש"כ שאינם לפי מנהג הספרדים, כולן (חוץ מן האחרונה) שנויות
במחלוקת אצל הספרדים עצמם...
ככה
מתייחסים ל'גאון עצום'? אבל זאת הגישה, במקום לדון ברצינות בטענות
החולקים, הוא הופך אותם לטיפשים (שחושבים שמנהגי הספרדים הובאו משוק
הכרמל), וכך ליצנות אחת דוחה מאה הוכחות...
בוא נמשיך עם ההבלים שלו:
אם מישהו היה צריך הוכחה שהוא לא חיבר ילקוט יוסף אלא תלמידים, הנה.
בעל הפיסקא בילקוט יוסף כתב "וגם במרוקו בהרבה מקומות נהגו להשביע, וכמ"ש בשו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"א (סי' סט). ע"ש.
ובעל
בגלימה קרא מתוך סיכום תלמידו בילקוט ודילג על "בהרבה מקומות" וגם זכר
לדקלם את המקור בלי לפתוח אותו, שאילו היה פותח אותו, היה רואה בבירור שלא
נהגו להישבע, וז"ל שו"ת משפט וצדקה ביעקב:
עמד לפנינו היקר משה
בר יצחק בן חיון ממתא סגלמאסא [היא תאפילאלת] יע"א ואמר שגלגולי הזמן
הביאוהו לארצות המערב ואחר שהיתה אשתו אתו עמו במדינה זו נתגלגל הדבר וחזרה
לעירה הנז' ואינו יכול להתאפק לשבת בלא אשה, ומפני שבוש הדרכים אינו יכול
לחזור לעירו להיות עמה. והמציא לפנינו כממה כתובות מאנשי עירו הנז' וראינו
שאין כותבין שבועה שלא ישא וכו' וכן שמענו כמה פעמים שאין מנהגם לכתוב כן
וכן העיד לפנינו עכשו בעל תורה א' מאנשי עיר הנז'.
הרי שאם
היה פותח את הספר שהוא ציין אליו, לא היה תמה על אותו 'ראש ישיבה', ועוקץ
אותו על הדרך (זה חזק ממנו כי הוא מרוקאי). ולגוף הסוגיא, יש הרבה מה
להעיר, אבל אין זה כאן מקומו.
ונסיים במילתא דבדיחותא מבעל הגלימה, הפעם מהשבוע שעבר:
אין מזיק יותר ללימוד ההלכה מאשר הספר ילקוט יוסף, אבל העיקר שלא ילמדו משנה ברורה וכף החיים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.