שיחת כבוד קדושת אדמו"ר כי תישא תשנ"ב

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א

שלום וברכה

אחד"ש

מצורף בזה סימן י"ב של שיחת כבוד קדושת אדמו"ר שבת פרשת כי תישא תשנ"ב

והכח לכך שכל אחד ואחד מישראל יכול לפעול את כל העינינים [מתחילתם ועד סופם] בא מהאל"ף הראשון-שהאני של כל אחד ואחד מישראל קשור ודבר אחד עם אנכי שלמעלה,עד שאפילו כפי שיהודי יורד למטה בעולם-אזי כל העולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית,הראש והראשית של כל הבריאה כולה,ויש לומר שהכח לגלות זאת בכל אחד ואחד מישראל בא ממשה רבינו,ועל דרך זה איתפשטותא דמשה שבכל דור ובדורנו זה-כבוד קדושת אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו נפעלים בכל ג העינינים דלוחות הראשונות ,שבירת הלוחות ולוחות האחרונות ,יחד עם קרני ההוד,על אחת כמה וכמה כשנמצאים בשבת שקוראין את כל הפרשה דכי תשא את ראש בני ישראל [תשא משה רבינו] שנוסף לכך שבני ישראל הם ראש בכלל נעשה גם- בכוחו של משה רבינו –הנשיאת ראש דבני ישראל ,שזה נותן את הכח לאחר זה לפעול את תוכן המשך הפרשה-הענין דאל"ף[לוחות הראשונות] הענין דבי"ת-העבודה בעולם,עד אפילו במצב דתחתון שאין תחתון למטה ממנו ,ולהפכו ולהעלותו להדרגא דלוחות האחרונות ,עם הגילוי דקרני ההוד ,שבכחו של כל אחד ואחד מישראל לקבל, עד שעל ידי העבודה בעולם הוא פועל שגם בהיותו בעולם יוכל לקבל זאת,יתירה מזו ,נוסף לכך שכל אחד ואחד מישראל מקבל את הגילוי דקרני ההוד ,נפעל הענין דקרני ההוד ביהודי עצמו מצד בחינת משה שבקרבו,אדמור הזקן מבאר בתניא במאמר חז"ל על הפסוק ועתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את השם אלוקיך ,אטו יראה מילתא זוטרתא היא ?אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא –שמצד בחינת משה שבכל אחד יראה מילתא זוטרתא אצלו,לפי זה צריך להבין לאידך גיסא,איך מתאים לומר שאצל משה[ומשה שבכל אחד]ישנו ענין דזוטרתא[קטנות] ?ויש לומר שבמשה גופא ישנם כמה וכמה דרגות,רגלו של משה ,גופו של משה,עד לראשו וכתרו של משה,ובנוגע ליראה תתאה,הקשורה עם רגלו של משה [על דרך רגלי העם אשר אנכי בקרבו]נאמר הלשון מילתא זוטרתא,אבל למעלה מזה  ישנם במשה עינינים שהם במדרגת בינוני עד בדרגת רבתי,דרגת הראש ולמעלה מזה-כתר שלמעלה מהראש,שזהו הענין דקרני ההוד של משה-דרגת הכתר,כתר מלכות,כידוע, ועל דרך זה מובן גם כן בנוגע לבחינת משה שבכל ישראל –שמצד זה יהודי כולל בתוכו את כל הדרגות,מזוטרתא,בינוני עד רבתי,עד- לענין הכתר [קרני ההוד] והחידוש בדבר הוא-שענין הכתר [האמיתי]לא שייך בלעומת זה וניתן דווקא ליהודים[שכן הם בני מלכים ויתירה מזו-מלכים] שבכל הזמנים ובכל המצבים-אפילו בזמן ומצב הגלות-יש ליהודי את הכתר מלכות דקרני ההוד, ובכחות הנפש- כתר קאי על כח הרצון עד למסירת נפש, שהרצון להשם של יהודי נמצא בתוקף בכל הזמנים ,שלכן היה  ויש תמיד לבני ישראל הכח לעמוד בגלות –כי אפילו שרצונו בעיניני קדושה ותורה ומצוות לא ניכר – גם אז רצונו האמיתי הוא לקיים את רצון השם, כפסק דין הרמב"ם הידוע,ולא מיבעי בתחילת זמן הגלות ,כשעוד היה העינין ד ותותר בימי רבי, ובמשך זמן המשיכו לקדש על פי הראיה, אלא גם לאחרי זה –אפילו בעומק הגלות –מאיר בכל התוקף והגילוי הכתר דקרני ההוד בבני ישראל,וזה נמצא בגלוי יותר במאן מלכי רבנן,השופטיך ויועציך בכל דור ודור עד לדורנו זה החל מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו ,כהכנה ל ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה ,ובראשם מלך המשיח ,וירם קרן משיחו ,והוא יחזיר מלכות בית דוד ליושנה ולממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל ,וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם,מקריבין קרבנות וכולהו,וכולהו,

בברכת התורה משולם צפניה