א.
נהגו רבותינו ואבותינו הקדושים, שבזמן השובבי"ם היו מתפללים ביותר לענייני
זרע של קיימא, וכאשר היו צמים בימי השובבי"ם היו מבקשים שפתיחת הצום תהיה
על ידי ממון או בישול של נשים שהתעכבו מלהתעבר. והנה הקריאה מעוררת את
הזמן, ובזמן הזה פרשיות השבוע הם על "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו
במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם" (שמות א, ז).
ב.
הגמרא (סוכה ל.) אומרת יאוש ושינוי רשות קונה, יאוש היינו שהאדם מייאש את
עצמו מכל תאוות העולם הזה, ושינוי רשות היינו שמשנה דברי הרשות ומעלה אותם
אל הקדושה, ועל ידי זה יכול לקנות לעצמו חלק לעולם הבא.
ג.
כל העונה אמן יהא שמיה רבה מברך בכל כוחו קורעין לו גזר דינו (שבת קיט:)
ואפשר לבאר ולומר אמן א'כילה מ'מון נ'שים, ופירוש הדברים מי שעונה מלשון
עינוי בשלושה דברים אלו, קורעין לו גזר דינו. גם אם ח"ו נגזר על האדם דין
קשה, הקב"ה ברחמיו מוחל וסולח.
ד.
אמרו רבותינו זצוק"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות (עוקצין
ג, יב) ומי זה צדיק זה השומר בריתו, והנה קר"י במספר זה ש"י וזה מי ששומר
על עצמו לא לחטוא בקרי, זוכה לש"י עולמות.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*יומא, פרק ד' משנה ו':*
בְּכָל
יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי
מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שָׁלשׁ, וְהַיּוֹם אַרְבַּע.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, וְהַיּוֹם שָׁלשׁ:
*יומא, פרק ה' משנה א':*
הוֹצִיאוּ
לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה, וְחָפַן מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן
לְתוֹךְ הַכַּף, הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ,
וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף
בִּשְׂמֹאלוֹ. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי
הַפָּרוֹכוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ
הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיְתָה שָׁם
אֶלָּא פָרֹכֶת אַחַת בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת
לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הַחִיצוֹנָה הָיְתָה
פְרוּפָה מִן הַדָּרוֹם, וְהַפְּנִימִית מִן הַצָּפוֹן. מְהַלֵּךְ
בֵּינֵיהֶן, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן. הִגִּיעַ לַצָּפוֹן, הוֹפֵךְ
פָּנָיו לַדָּרוֹם, מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת עַד שֶׁהוּא
מַגִּיעַ לָאָרוֹן, הִגִּיעַ לָאָרוֹן. נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין
שְׁנֵי הַבַּדִּים. צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים,
וְנִתְמַלֵּא כָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן. יָצָא וּבָא לוֹ בְדֶרֶךְ בֵּית
כְּנִיסָתוֹ וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, וְלֹא
הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.