רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 22 ביולי 2016

משכתבים היסטוריה - אז נעמיד אותם במקומם!!!

השיטה הזו של להתעלם ממי שהיו אז הפעילים הכי מרכזיים מי שהביאו את הנצחון לסיעה היא יותר מפשע, לספר על הולדת 'שלומי אמונים' ולהתעלם מן האמת כפי שזה היה אסור לאפשר זאת, וגם אם זה לא נוח לזה או אחר אכתוב כאן ואספר לכם כפי שזה היה

הסיעה הירושלמית היתה השלישית, הראשונה גור ומאוחר יותר שלמה לורנץ ראשון והשניה גור, ורק במקום השלישי ישב פרוש והרביעי נציג ההונגרים רומנים שלמה יעקב גרוס, כשהתמודדו בבחירות פנימיות נוצר מצב וחשש ב'שלומי אמונים' והיו צריכים כוחות לעבודה

המאבק היה על כל קול ומי שהתחרו היו פרוש ולורנץ, מפני ששניהם פנו לאותו יעד, לורנץ שייצג את בני ברק הליטאית האמין כי יכבוש לפחות את חצי ירושלים ואילו פרוש היה צריך הרבה כוחות מעולם הישיבות הוא חשש שמא יפול למקום הרביעי

אספר לכם כאן קצת מימי חיי, הייתי פעיל ב'צעירי אגודת ישראל' מאז גיל 18 בישיבה, הייתי סגן עורך 'גליון לנוער' מי שיבדוק ימצא בגליוני 'גלויון לנוער' של אז את שמי 'חיים בר שאול' כסגן עורך. משה קארפ היה העורך ואני סגנו, הייתי אז מן הפעילים הכי חזקים בישיבות היה לי אז שליטה והשפעה רבה על מאות בחורים ואברכים

אבי ז"ל היה איש של 'הסיעה הירושלמית' וייצג את הסיעה בעיריה היה סגן ראש העיר, ובחתונתי מנחם פרוש וגם שלמה לורנץ קיבלו ברכות בחופה, מפני שהייתי קשור לשניהם

וככה עד לבחירות הפנימיות כאן ניצבתי בפני מצב קשה, הייתי צריך להכריע עם מי אני הולך, מנחם פרוש לחץ עלי לעבור אליו ולהביא לו קולות מעולם הישיבות, מאידך היו אלו אברהם ריין ועוד כמה אחרים שלחצו עלי להישאר בצעירי אגודת ישראל שמרכזה היה אז בתל אביב ברחוב אחד העם 26

ישבתי וחשבתי היו צדדים לכאן ולכאן ומה שהכריע היה 'כיבוד אב' והודעתי לר' מנחם פרוש כי אני עובר אליו והתחלנו לעבוד

מערכת הבחירות היתה מן הקשות ביותר, היה הסכם בין הסיעות של לורנץ ופרוש כי אסור להחתים רבנים ראשי ישיבות כלשהם, אבל לורנץ לילה לפני הבחירות הפר את ההסכם והחתים את הסטייפלר למען ציות והגשמה, באותו לילה מיהרנו והחתמנו את ר' חיים שמואלביץ ר' יחזקאל אברמסקי ור' שלמה זלמן אויערבך למען 'שלומי אמונים' וזה מה שהכריע את הבחירות

במשך של שבועות רצתי מישיבה לישיבה ומכולל לכולל השפעתי על כל מי שרק יכולתי, הקמתי מטות בכל פינה היכן שרק היה שייך, וכאשר ישבנו לספור את הקולות ברור היה מי הביא את הנצחון אז ואיך

התוצאות היו 27 אחוז לגור, 24 אחוז לשלומי אמונים, ו-21 אחוז לליטאים מבני ברק ויזניץ קיבלה רק 16 אחוז, היתר לסיעות הקיקיוניות

בשל ההצלחה הזו ר' מנחם פרוש מינה אותי למזכירו האישי, עבדתי עמו בכנסת בועדת העבודה והרווחה היייתי עוזרו האישי, הייתי חבר המרכז וחבר ההנהלה באותן ימים, אבל כמובן את זה לא תקראו בדיווחים המשוכתבים

כן, היה לי יד בהצלחה של 'שלומי אמונים' אני גאה בזה שהצלחתי לגרוף קולות שאם לא אלינו זה היה הולך אוטומטית ללורנץ ואז הסיפור היה אחר, לורנץ היה שומר על המקום השני ופרוש היה נשאר בשלישי, הדור החדש כבר לא יודע ממה שהיה אז, ואין זה פלא כשהביאו תמונות אמנם רואים אותי בכמה מן התמונות אך נמנעו מלהראות את האמת כפי שהיא היתה מפני שאז הייתי במרכז לידו של ר' מנחם פרוש ומי שניהל אז את הבחירות הללו

יצויין כי מיד לאחר הועידה מוניתי כמנהל מחלקת הארגון של אגודת ישראל בשל ההצלחה שלי בבחירות הפנימיות, הם ראו בי אז כח חזק, פרשתי משם מפני שפיניע גנב (הורביץ) - כך קראו לו אז - ויזניצאי היה יושב ראש הועדה הוא חיפש כסף ולא ארגון, הייתי איש מעשים ולא של בלוני אויר

ההיסטוריה שלי רשומה על ספר, שייצא אי"ה לאור בעתיד

חיים שאולזון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.