ענינה של תורה הוא – לא כמו שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים", אלא
לפעול ביהודי שנמצא למטה בעוה"ז, שלא זו בלבד שלא יכנע לדרישות העולם, אלא
שיפעל שיקויים בו "ושכנתי בתוכם". וא"כ יש לדעת שהשיטה לפי' כדי להיות כלי
לקבלת התורה צריך להיבדל מהעולם – היא היפך התורה, וא"כ – היפך האמת, וגם
היפך הטוב – כי טוב וקדושה ואמת קשורים זב"ז, וכמ"ש "חסד לאומים –חטאת!
". וכמו
שראו אצל אותם אוה"ע ששיטתם היתה מיוסדת על ענין ההתבודדות, שיטה שהיתה
אמורה להביא אותם משלימות אל שלימות – שלא הי' מושלל אצלם המושג של עבודת
פרך ורדיפות כלפי הזולת וכו'. ומענין לענין: כאשר הרבי נ"ע ואחיו הרז"א
שיחקו ב"חסיד ורבי" (בקטנותם), והרבי נ"ע(ה"חסיד") ביקש מאחיו
הרז"א (ה"רבי") "תיקון", וייעץ לו אחיו להתפלל מתוך סידור – ענה לו הרבי
נ"ע –העצה אינה עצה ואינך "רבי"! כי רבי – בשעה שמשיב גם מתאנח. כי רק מתי
שצערו של הזולת נוגע לו –אזי העזרה לזולת הינה עזרה וטוב אמיתי ולא"חטאת".
_משיחת פורים ה'תש"כ_
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.