הוראה ממ"ש בקאַפיטל הראשון של שיעור תהלים היומי – "פדה בשלום נפשי
וגו'". יהודי אינו צריך להתפעל כלל מעניני העולם, כי מיד שיחליט בנפשו
שאינו מוגבל במדידות דעולם, יראה איך שהקב"ה פדאו כבר מכל עניני מדידות
והגבלות, ובאופן של"שלום". הוראה משיעור תניא היומי – פרק ג' משער היחוד
והאמונה. תוכן השיעור הוא ש"כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי
כח הפועל ..המהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ליש". וממשיך ש"אילו ניתנה רשות
לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות שבכל נברא .. לא הי' גשמיות הנברא
וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו וכו'". דמלשון זה מובן שבפועל ממש לא נתן
הקב"ה רשות לראות זאת. אבל ביחד עם זאת הרי יהודי מבין שגשמיות העולם אין
בו ממש. ונמצא שהקב"ה תובע מיהודי ב' קצוות: לראות ולהתעסק
עם גשמיות העולם, וביחד עם זה להבין בתכלית ההתאמתות שכל מציאות הגשמיות
אינו אלא הדבר הוי'.
_משיחת יום ד' פ' נשא, אור לי' סיון ה'תשמ"ה,ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו_
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.