התחקירנים חושפים את הקצינים בפרשת הרב פינטו במערומיהם

מאת כתב מיוחד

יואב יצחק וברוך קרא יוצאים למסע משותף בעד הרב פינטו: "עכשיו נחשוף את פרצופם של ברכה ומושחתי המשטרה"
ככל שעוברים השעות, מסתבר שחסידיו של אדמור הרב יאשיהו פינטו, צריכים להרים כוסית לחיים. עכשיו זה כבר ברור, ששני הקצינים שרקמו יחד את התבשיל נגד הרב, ישלמו מחיר כבד. ביום ראשון תפתח חקירה רשמית נגד ניצב מנשה ארביב, האדריכל והמהנדס שבישל את כל התיק נגד הרב פינטו. היום נראה ששני בכירי התחקירנים בישראל, ברוך קרא ויואב יצחק, לא מרפים מהקצין השני אפרים ברכה, עד שזה יקום וילך לביתו. מנגד, עיתון הארץ שמבין כי סיפור הרב פינטו יסתיים מקסימום עם עבודות שירות, מנסה לתקוף בכל הכוח את היועץ המשפטי ויינשטין על העסקה מול הרב שתסתיים במקרה הרע בששה חודשי שירות. גם העובדה שהשופט בתיק הוא עודד מודריק, מי שנחשב לשופט מאוד נוח ומתון בניגוד לדוד רוזן, מוציאה אותם מדעתם. אבל כאמור יש קבוצת עיתונאים מהשורה הראשונה שלא מרפים מהמשטרה. כך למשל מפרסם הלילה פרשן ערוץ 10 ברוך קרא: הזמן הוא הממד הרביעי לתיאור היקום. מסות ומחקרים אין ספור נכתבו על תפישת הזמן. יש תפישות אקדמיות רבות העוסקות בזמן ותודעה. אני, שעולמי צר כעולמו של כתב משפט, רציתי לעניין אתכם בתפישת הזמן של הפרקליטות.

אתמול פורסמה הודעה לעיתונות בעניין הרב פינטו. למשרד המשפטים היה חשוב לציין בהודעה לעיתונות כי "תנ"צ ברכה עדכן בשעתו את מפקדיו בזמן אמת (ההדגשה במקור, ב.ק.) על הצעת השוחד שקיבל".
 
הפרקליט הצבאי לשעבר מנדלבליט חטף המלצה לכתב אישום בגלל המתנה של יממה בדיווח על מסמך מזויף. מי היה החוקר שראה את מעשיו בחומרה? כמובן, תנ"צ אפרים ברכה שהמתין תשעה ימים עד הדיווח
 
מי שיפתח את הקובץ המצורף שבהודעה לעיתונות ימצא בו כמובן את כתב האישום נגד הרב פינטו. בסעיף 11 נכתב כי ברכה קיבל את הצעת השוחד ב-19.8.2012 בסוויטה של הרב פינטו במלון הילטון בתל אביב. בסעיף 13 נכתב: "בתאריך 27.8.2012 לאחר חזרתו מחופשה דיווח תנ"צ ברכה למפקדו על הצעת טובת ההנאה האמורה". שימו לב - 9 ימים חולפים מרגע שמפקד משטרה בכיר מקבל הצעת שוחד במאות אלפי שלים, עד שהוא מדווח על כך למפקדו, ניצב יואב סגלוביץ. האם זהו "זמן אמת"?, או כפי שנכתב בהודעה לעיתונות - "זמן אמת"?

עכשיו, חלקכם ודאי סבורים שמדובר בטיעון קטנוני. בכל זאת, מדובר ביחסים בין חסיד לרבו, הוא התחבט, התלבט, התייסר; חוץ מזה, מצוין בסעיף כי ברכה חזר מחופשה. אולי לא רצה לקלקל את חופשתו. מילא. אבל מי היא בדיוק הסמכות האקדמית שקבעה שהדיווח שלו היה ב"זמן אמת"?

העניין הוא עוד הרבה יותר עמוק (לא סתם התחלתי את המאמר באופן אקדמי). לפני כשבוע הודיעה המשטרה על המלצתה להגיש כתב אישום כנגד הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אביחי מנדלבליט. בהמלצת המשטרה נכתב כי: "אביחי מנדלבליט עודכן על ידי הרמטכ"ל לשעבר על כך שהוא מחזיק בידיו את המסמך ועל אף שהיה מודע לכך שנפתחה חקירת משטרה בנושא וכי מדובר בראיה הדרושה לחקירה הפלילית, לא דיווח על כך ולא הורה לרמטכ"ל לדווח על כך משך כיממה".

ובכן, על המתנה של יממה בדיווח על מסמך מזוייף שנמצא ברשותו של הרמטכ"ל, מנדלבליט חטף המלצה לכתב אישום, אך על המתנה של תשעה ימים בדיווח על הצעת שוחד לקצין משטרה בכיר, קיבל אותו קצין צל"ש על הודעה ב"זמן אמת".
זה באמת מבלבל. כנראה שלא בכדי נעשו מחקרים רבים על תפישת ממד הזמן. כמובן לכל דבר אפשר לתת הסבר: אפשר למשל לטעון כי מנדלבליט היה צריך לפעול מהר משום שהחקירה היתה בעיצומה, אך אפשר גם היה להקשות על אפרים ברכה ולשאול אותו איך בדיוק המתין כל כך הרבה זמן עם מידע כה נפיץ?

ועכשיו לשיאו של האבסורד - מי היה החוקר שראה את מעשיו של מנדלבליט בחומרה ולכן המליץ להגיש נגדו כתב אישום? זהו, כמובן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה ששמו, לא תאמינו, הוא אפרים ברכה. תנ"צ ברכה ראה בחומרה את מעשיו של מנדלבליט ולכן עמד על כך שהיחידה תמליץ על כתב אישום נגדו. וואו כמה שזמן הוא ממד מבלבל.

הדברים באים להזכיר לנו שיש ביטויים משפטיים-תקשורתיים כאלה שדוחפים לנו אותם בזונדה וכולנו חוזרים עליהם כמו עדר פרות גועות מבלי לבדוק אותם שניה נוספת. אם בהודעה לעיתונות כתוב שמישהו עשה משהו ב"זמן אמת", כדאי לבדוק איזו תפישה אקדמית של "זמן" אימץ מנסח ההודעה.

להמשך כנסו כאן

פרקליט המדינה שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מונעים חשיפת העדויות המפלילות שהועלו בחקירה בפרשת פינטו נגד תנ"צ אפרים ברכה. בדרך זו מחפים השניים על אפרים ברכה, מונעים מידע מבית המשפט, מסתירים מידע מהותי מהציבור, וחמור מכך: הם מאפשרים לתנ"צ ברכה להמשיך בתפקידו כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה למרות החשדות החמורים נגדו.

נודע, כי העדויות נגד ברכה מאירות באור שונה את יחסיו עם הרב יאשיהו פינטו, וזאת באופן הנוגד את טיעוני הפרקליטות בכתב האישום שהוגש ואת גירסתו של ברכה. מבחינה זו - העדויות מלמדות כי ברכה מסר עדויות כוזבות כשהכחיש כי אכן קיבל כספים מפינטו. העדויות כוללות ומתיחסות, בין היתר:

עדויות מצד עדי ראייה על העברת סכומי כסף גדולים (במעטפות) מידיו של הרב פינטו, לידיו של ברכה, בסכומים מצרפיים המסתכמים במאות אלפי שקלים, במשך שנים;

הכספים ניתנו כסיוע לברכה, לפי בקשתו. ברכה הלין שוב ושוב על קשיים כלכליים והמשפחתיים - גם בפגישותיו עם הרב וגם בעשרות שיחות שקיים עם הרבנית. הפרקליטות נמנעה, ולא בכדי, ממתן הוראה לחקור את ברכה בדיוק בנקודה זו, בפוליגרף;

קיום קשרים אישיים ומסירת מידע תוך הפרת אמונים, לרבות: חשיפת מידע משטרתי מוכמן, מחדרי החקירות, בפני גורמים בלתי מורשים, ובהם הרב פינטו, בפני אנשיו וכן מקורבים ועיתונאים;

מתן ייעוץ וסיוע לרב פינטו ולאנשיו בעניינים שונים, ובכלל זאת מתן יעוץ באשר לכספים שהועברו בסופו של דבר לפינטו (1.2 מיליון דולר) מעמותת חזון ישעיה;

ברכה קיים קשרים קרובים ביותר עם הרב פינטו ועם רעייתו הרבנית פינטו, במשך כ-17 שנים. ברכה ורעייתו סעדו את הרבנית פינטו, במשך שנים, היו מבאי ביתם של הרב והרבנית, וקיימו עימם קשר קרוב יותר מאשר עם בני משפחה.

ל-News1 נודע, כי הפרקליטות סירבה להעמיד את חומר החקירה, הכולל עדויות, בפני פרקליטיו של פינטו - גם לא לצורך זאת שיוכלו הפרקליטים לשקול ולהחליט כיצד ימליצו ללקוחם: האם להסכים ללכת לשימוע או להסדר טיעון.

נודע, כי מסמכים מסוימים שאליהם נחשפו עורכי הדין, ניתנו לעיונם רק במשרדי הפרקליטות. עורכי הדין הוזהרו לבל ידברו ו/או ישתפו איש במידע שנחשף בפניהם. במיוחד נאסר עליהם להביא את המידע בפני בית המשפט המחוזי שידון בהסדר הטיעון ובגזר דינו של פינטו. כתוצאה מכך: בפועל, הפרקליטות משתמשת בשופט, עודד מודריק, שיתבקש לאשר את הסדר הטיעון, משל מדובר ב"חותמת גומי".

נודע, כי הפרקליטות העמידה בפני פינטו תנאי הנראה על-פניו סחטני: חתום על הסדר טיעון, כפי שהוצע לך, או שנעמיד לדין גם את רעייתך החולה. בנסיבות מיוחדות אלה לא נותרה לפינטו ברירה אלא לחתום על הסדר, וזאת על-אף שהוא כופר בחלק ניכר מהעובדות הנכללות בכתב האישום.

ל-News1 נודע עוד, כי ברגע האחרון נאלצה הפרקליטות לסלק אמירה שנכללה בטיוטת כתב האישום, שבה יאשר פינטו שלא נתן כספים לברכה קודם לאירוע השוחד, הנטען. מחיקת אמירה זו נעשתה לאחר שעורכי הדין של פינטו השיבו כי פינטו לא יחתום בשום פנים ואופן על אמירה זו, מחמת זאת שגירסתו הייתה ועודנה: נתתי סכומי כסף גדולים לברכה, במשך שנים רבות, לפי בקשתו ונוכח הסבריו כי הוא מצוי בקשיים כספיים.