בקשו שאגיב על דבר המעשה בקריאת התורה היום כ"ב אייר בתפילת שחרית ב-770:
איני מכיר את הנ"ל שניגש לבקש לברך הגומל בשעת קריאת התורה. עניתי לו שאי אפשר וזאת על פי הוראת הרבנים דשכונת קראון הייטס.
לאחר שהחל להתווכח איתי אמרתי לו שבשעה שעושים מי שברך יכול לברך הגומל כנהוג אבל לא שכל הקהל ימתינו לו או כיוצ"ב. הוא המשיך להתווכח שהוא רוצה לברך על הספר תורה ויהי מה.
הנ"ל התחכם וכו' ובזמן ההפסקה בין העולים בין שני לשלישי כאשר הבעל קורא ר' מיכא-ל סלאווין עמד לקרא לעולה לתורה הבא (נכדו שחגג היום בר מצוה, ולרגל זה בא לקרוא בתורה ביום חול) הגיע הנ"ל ליד הס"ת.
כאשר הגיע לס"ת שוב פעם סימנתי לו מה זאת? שהרי כבר דובר שהדבר נוגד את הוראת הרבנים אך ללא הועיל. אבל הנ"ל העיז פניו. ואמר את הנוסח.
באופן ספונטני (ומוטעה) ובלהט ההתרחשות סטרתי לו קלות בשוגג.
הנ"ל ניגש היכה בי בחזרה ואיים שילך למוסרני למשטרה.
לאחמ"כ לאחר קריאת התורה הגיע והיכני שוב ודרש שאתנצל על הבימה.
אמרתי לו אחרי התפילה. זה הביא להכאה נוספת מתחת לבימה. בסוף התפילה בא שוב ודרש שאתנצל כפי שהבטחתי...
עליתי על הבימה ואמרתי (באידיש) כדלהלן: במהלך קריאת התורה עלה כאן חצוף היפך הסדר של בית הכנסת. אדם כזה אסור לו להיכנס לכאן. אבל כיון שסטרתי לו ליד ס"ת אני מבקש את סליחתו.
הוא הגיע אלי שוב והודיע ש"אתה אדם מת".
(לאחר מכן נודע לי שהאיש נוהג באופן פלילי וידוע ומפורסם בין הבחורים שכבר רבים הוזקו ממנו).
המרים יד על חברו נקרא רשע
השבמחקאסור להתפלל שם ויהי מה
הייתי בורח ומתפלל בבית ולא בבית רשעים