הרבי מבעלז איים שלא יכנס לקידוש של נינתו ואילצו את הרב ממאקעווע להגיע לשבת לבעלזא

מאת בעלזער

לו ידע הציבור מה מתחולל לפני כל אירוע וכל כינוס בבעלזא, הוא היה מלקק את האצבעות, ספרים אפשר לכתוב רק על המתחולל שם, מצד אחד נראה בית משוגעים אחד גדול, מצד אחר התפרצויות של תסכול זעם או שגעון או איך שתרצו לקרוא לזה, הייתי מציע להתייעץ עם פסיכולוג לפני שמגדירים את הקורה שם בהגדרה נכונה, ואספר לכם כאן ממה שאירע בערב שבת של הקידוש לנינתו של האדמו"ר ממאקעווע, וצר לי שאני מביא את הסיפור באיחור זה נודע לי ממקור במאקעווע שם היו המומים לאחר שהכינו שבת עם הרבי שלהם והוא נעלם בפתאומיות לאחר שלא היתה לו כל ברירה הוא חייב היה להציל את המצב

רבים וטובים בבעלזא בירושלים התפלאו, איך זה שהרב ממאקעווע מגיע רק בשעה 6 בערב דקות לפני כניסת השבת לירושלים, דבר שהוא בדרך כלל לא עושה כשהוא צריך להיות בשבת בעיר הוא מגיע כמה שעות קודם ולא מכניס את עצמו לסיכון של פקקים בדרך, אז הם למדו לדעת כי  הסבא הרב של מאקעווע לא תכנן להגיע לשבת לקידוש, הוא הכין קידוש בבית מדרשו לכבוד השמחה. אבל היה זה בשעה 2 בצהריים שצלצל הטלפון בביתו והתנהלה שיחה מאוד מעניינת והוא החליט לארוז מיד את מזוודתו ולנסוע מהר לירושלים 

היה זה בשעה 1 בצהרים בערב שבת הרבי מבעלז שאל את הגבאי פירר האם המחותן מקרית אתא מגיע לשבת, פירר אמר זה קידוש של נינה הוא לא מגיע. הרבי התפרץ מזעם וצעק עם מי אני יישב בשמחה עם הפנט הזה, וקבע, אם הרב ממאקעווע לא מגיע אני לא יוצא לשבת לציבור ולא לקידוש

וסריסי המלך מיד הגיעו שמעון וואלף וזאב פרסטר ניסו להסביר שכבר מאוחר והרבי לא רצה לשמוע, הם ראו שהעסק מסתבך והבושות עלולות להיות קשות הם מיד התקשרו למחותן מקרית אתא והפעילו לחץ שהוא חייב להגיע, ולא היתה לו ברירה אלא להגיע לשבת לירושלים

מה שקשה להבין, הלא את השידוך עם פנט מי שנתן את הרעיון והוציא לפועל זה היה הרבי בעצמו והיה אז צריך לקחת בחשבון שכך יהיה בשמחות, אז למה הוא ממשיך למצוץ את דמו של יחיאל מאיר פנט