ובזה נראה לבאר מה שאמרו הצדיקים כי כל הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח הוא שלא יחטא כל השנה. לכאורה שואלים הכל מה הפשט בזה 'כל הנזהר ממשהו חמץ' מובטח לו של יחטא כל השנה? ומה בנוגע לשאר המצוות? ומי שנזהר במצוות תפלין, ומי שנזהר בשאר המצוות? במה גדול עניין זה יותר משאר מצוות? אבל הכוונה היא לפרש שהנזהר במשהו חמץ - היינו שיש לו ברירות ובהירות באמונה שלימה. שהרי המצה היא שלמות האמונה, לכן איתא בזוהר הקדוש שנקראת מיככלא דמהינותא - המצה היא מאכל של אמונה. זה הפי' הפשט שהנזהר במשהו חמץ. כמובן שיש בעניין זה של הזהיר במשהו חמץ. אולם הכוונה הפנימית היא זו שביארנו. כאשר אדם נכנס חזק באמונה שלמה מובטח הוא שלא יחטא כל השנה וכל כך למה? לפי שהעבודה הזו מצילה ושמורת את האדם אם הוא חזק באמונה שלא יהיו לו חטאים.
בברכת חג שמח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.