עשרים בטבת הוא יום ההילולא דהרמב"ם. ביום זה מודגש
ענין השלימות: עשרים – פעמיים עשר (שהוא מספר השלם) מורה על תכלית
השלימות, חודש טבת – מלשון טוב, והוא "ירח שהגוף [דלמעלה, יש האמיתי]
נהנה מן הגוף [דלמטה, יש הנברא]", שנת העיבור – "שנה תמימה", וענין
השלימות התבטא גם במספר שנות חיי הרמב"ם –שבעים שנה גם בגשמיות (וכמ"ש
"ימי שנותינו בהם שבעים שנה"), אע"פ ששלימות העבודה אינה תלוי' ב"שבעים
שנה" בגשמיות, כמו שרואים אצל אחרים, החל מהאבות, שחיו יותר משבעים שנה
וכו'.וההוראה לפועל: להצטרף ללימוד ספרו העיקרי של הרמב"ם, ספר "משנה
תורה", בא' מג' המסלולים וכו', ואלו שכבר הצטרפו – ללמוד באופן נעלה יותר
וכו'.
משיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, כ"ף טבת ה'תשמ"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.