האסטרטגיה של ׳פייבל דער נעווילער׳
ר׳ פייבל מנעוויל ׳דער נעווילער’ ובעברית ’הנבל’— לא באמת היה גביר.
הכסף לא בא מיזע, רק בירושה שהותיר אביו הממולח ודודיו המוכשרים.
הוא עצמו רק שיחק בכסף, כמו ילד בחנות צעצועים —
זלזל בסוחרים שעבדו קשה, לעג לקטנים, לעובדים המסורים התייחס כמו פיצוחים או מקקים.
הוא לא בנה דבר. להיפך. שיחק בכסף ובאנשים כמו קבצן שמצא ארנק של נדיבים. מזומנים.
------------
כשהרוויח פייבל כמה פרוטות בדנציג,
חזר בשקט, עם סוס ישן, חצי עין סגורה, וארשת של צדיק נסתר.
ממלמל: "א ענין פון ענווה, זאל נישט שאט’ן א אויג" —
ובקול חרישי דרס: "כל פרסום הוא נגד רצוני..."
וכשהתרסק, כשהפסיד הכול בהימורים ועסקאות של גאוותנים מנוכרים,
או אז חזר לעיירה כמו נסיך צחור:
עגלה הדורה, ארבעה סוסים לבנים, שירות של מאבטחי צעצוע ומבט של קדוש.
כותרות ’ההצלחה מאירה פנים’!
לסובביו אמר: "אם לי נשבר הכל, לפחות שגם יתר האחרים יישברו....
אם כבר כישלון - שייראה כמו ניצחון מפואר!
----------
רוסט&טאוב אוהבים לסיים עם פסוק, יש פסוק מתאים: "עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י יָמָו֙ יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִית֖וֹ יִהְיֶ֥ה נָבָֽל" (ירמיהו י"ז, י"א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.