מתוך משנתו של איש החינוך הרב גרשון רוזנפלד
הכינוי "שבת הגדול" – לשון תמוהה
השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול". שם זה מעורר תמיהה, שכן המילה "שבת"
בלשון נקבה, ואילו "הגדול" בלשון זכר. מדוע אם כן לא נקראה "שבת גדולה"?
כמו כן, יש להבין את השימוש ב"ה"א הידיעה – מדוע לא נקראת פשוט "שבת
גדולה"?
מקור השם – נס י' בניסן
על פי ספר טעמי המנהגים, בשנת יציאת מצרים חל יום י' בניסן בשבת, ובאותו יום נצטוו בני ישראל:
"משכו וקחו לכם שה לבית אבות..."
השה, שהיה העבודה הזרה של מצרים, נבחר להקרבה. כאשר המצרים הבחינו בכך, הם
שאלו את בני ישראל לפשר המעשה, ונענו כי ה' ציווה לשחוט את השה בי"ד בניסן
כדי להינצל ממכת בכורות. המצרים, למרות זעמם, לא היו מסוגלים לפגוע בבני
ישראל – והיה זה נס גדול. לכן, נקראה שבת זו "שבת הגדול" על שם הנס שאירע
בה.
מלחמת בכורי מצרים
על פי המדרש, כאשר בכורי מצרים שמעו על הגזירה האלוקית, דרשו מאבותיהם
לשחרר את בני ישראל מחשש למותם במכת בכורות. משהבינו שהוריהם מסרבים, פתחו
במלחמה כנגדם, כפי שנאמר:
"למכה מצרים בבכוריהם."
כך הפך יום זה ליום של מהפך ונס נוסף.
מדוע לא נקבעו "ימים גדולים" במקום "שבת הגדול"?
שואל הבית יוסף: אם הנס נמשך ארבעה ימים, מדוע לא נקבעו
ארבעת הימים הללו כ"ימים גדולים"? תשובתו היא שעיקר הנס היה דווקא ביום י'
בניסן, כאשר המצרים נדהמו מהמעשה של בני ישראל. לאחר מכן הם כבר התרגלו
לרעיון, ולכן רק היום הראשון זכה לציון מיוחד.
מנהגי שבת הגדול
לזכר נס זה יש הנוהגים לקרוא בשבת זו את הגדה של פסח, כדי
להדגיש שגאולת מצרים החלה כבר בשבת זו. בנוסף, בשל ריבוי הלכות הפסח, נהגו
רבני הקהילות לדרוש בשבת הגדול וללמד את העם את הלכות החג.
תפילה לגאולה שלמה
לסיום מוסיף בנו של הרב רוזנפלד, הרב אלחנן, מנהל תלמוד תורה חניכי הישיבות אשקלון; יהי רצון שנזכה לקיים את הפסח כהלכתו, ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו, אמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.