בס"ד, ערש"ק פרשת ויגש, טבת תשפ"ה. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
דבר אחד הוברר השבוע, כתב לי אחד המנויים, אינך שוטה ודאי, שהרי משחרב ביהמ"ק ניתנה נבואה לשוטים וכתבתי במאמר של שבוע שעבר כי יש לי תחושה שאף אחד לא יזכה בפרס הגדול שעמד על מעל מליארד דולר.
אז זהו, שאיזה גוי שחור בקליפורניה זכה בדמי החנוכה הזה ואנו נמשיך בדרכנו הלאה, בתקוה לבאות.
יצאנו מחג החנוכה ושלל אורותיה ושיריה וסופגניותיה וכולי תקוה שלא רק ספגנו את הסופגניות המרובות בריבותיהם, שהם הטפל שטפל עלינו עוד כמה קילוגרמים, אלא העיקר, שספגנו רוח ונועם מימים אלו שנצרבים בנשמותינו ואף בחלק הגשמי שלנו.
מאיגרא רמא אנו נכנסים לימות החול, כאשר למולנו מתקדם לקראת סוף השבוע הבא, הצום העשירי, ה"ה עשרה בטבת שיחול ביום שישי.
יש לזה מעלה אחת, נכנסים אל השבת בתאבון גדול וזה תענוג אמיתי, כי מדי יום שישי, הריחות הנעימים העולים מן המטבח מענגים את החושים ומדי פעם מנשנשים זעיר פה זעיר שם ממעדני השבת, תוך כדי זמזום נעים 'לכבוד שבת קודש', וכי יש הנאה גדולה מזו?, זה עוד נחשב מנהג ישראל של 'טועמיה חיים זכו', אבל אליה וקוץ בה, זה פוגם בתיאבון של ליל שבת קודש.
כל פעם שעשרה בטבת יוצא ביום שישי זה מעלה לי כאב נוסטלגי בלב.
היה זה בוקרו של יום שישי עשרה בטבת תשמ"ד, דהיינו, לפני 41 שנים, הוי אומר הייתי בן 12 שנים ולמדתי בת"ת עץ חיים בכיתה ט' והמלמד היה הרה"ג' ר' ישראל אשר רוטמן, חתנו של הקנאי האגדי איש החסד הרה"צ רבי עמרם בלוי זצ"ל.
ובאותו בוקר הגענו לחיידר ככל בוקר והמלמד לא יושב על מקומו וכלל אל נראה בשטח, כדרכו בכל יום. המשגיח ר' צבי אריה טיקוצינסקי נכנס לכיתה ואמר לנו שנתפלל שחרית ואח"כ נאמר תהילים כי הרבי הובהל לבית החולים עקב התקף לב והוא זקוק לרחמי שמים.
שלא כרוב המלמדים, אותו אהבנו, הוא היה איש טוב, גבוה ונעים הליכות, עיניו משדרות רוך וטוהר, לא כעסן ולא זכור לי שהרים את קולו מדי.
התחלנו להתפלל לרפואתו, וחשבתי בלבי, עד שכבר כן יש רבי אחד נורמלי, אז הוא חוטף התקף לב? לא זוכר כמה זמן זה נמשך, לא הרבה מידי, כי לפתע נפתחה הדלת ואמר מי שאמר 'ברוך דיין האמת'...
הלב הרך שלנו התכווץ מצער, לא רצינו לשמוע כזו בשורה ובפרט לא בשנה שאנחנו בכיתתו, לנגד עיני עומד עד היום התמונה שנחרטה בזכרוני לילה לפני כן, כשסיימנו מעריב בקלדור (פרוזדור רחב) ואחרי קדיש בתרא הוא הוריד את הסופר קאפילוטש רחב התיתורא מראשו ונפנף אחת ושתים בפני הנרות והם כבו, כך כבתה נרו למחרת בבוקר.
בימי השבעה מילא את מקומו הגאון ר' משה טיקוצינסקי זצ"ל ולאחר מכן בנו בכורו שיבלחט"א הרב יצחק שלמה רוטמן שליט"א.
ומכיון שזה היה יום שישי עשרה בטבת, הרי שמידי מס' שנים כאשר עשרה בטבת חל ביום שישי כל המחזה הזה צף ועולה בזכרוני.
ומענין לענין באותו ענין, השבוע הגיע לבקרני ידידי הירושלמי הר' אהרן יוזביץ הי"ו והאש בוער בעצמותיו, למרות שהחיוך התמידי אינו מש מפניו.
מה בוער לך? שאלתי אותו והוא עונה: אנחנו יושבים כאן באמריקה בבתי ארזים והשכינה הקדושה בגלות, הקב"ה בלא בית ואנה אנו באים?
כואב מאוד! עניתי לו, הלואי ויכולתי לעזור בנידון, מה יש לך להציע?
תשמע נא ידידי, אמר. לפני כמאה שנה ייסד הגה"ק ר' שלומ'קה זוועהיל'ער זיע"א את 'חברה תיקון חצות' שאברכים ת"ח יערכו מדי לילה תיקון חצות ויקוננו על החורבן והוא שילם להם כדי שישמשו שלוחי עם ישראל בזה, כעין המעמדות שהיו בבית המקדש.
ר' אהרן ממשיך ומספר לי כי עקב ענין מסויים שהיה צריך ישועה הוא קיבל על עצמו לחדש את ה'חברה תיקון חצות' הנזכר ולהמשיך ישועות לכל עם ישראל ע"י ענין זה, שהרי איך יערב לנו אכול ושתו כאשר השכינה מתגוללת בעפר ואנו מחשים?
הבנתי את הנאמר, ושאלתי אותו ב' שאלות: ראשית: כסף מנלן? ושנית: מה אני יכול לעזור לך בנידון?
ר' אהרן חייך חיוך צופן סוד וענה: שני הקושיות מתרצות זו את זו.
איך בדיוק? שאלתי.
ור' אהרן הסביר: קראתי את מאמרך השבועי בענין הלוטו ועלה לי רעיון גאוני שעל ידיו נוכל לממן את ה'חברה תיקון חצות' ואם התוכנית תצליח נוכל להרחיב את כמות האברכים ואולי אף לפתח את זה וכו' וכו'.
שמעתי את דבריו ואמרתי לו שאעשה את השתדלותי בענין והרי הוא לפניכם כפי הצעתו וכמובן שלפי ההיענות נוכל לשפר את העניין.
בארה"ב יש שני סוגי הגרלות, האחד נקרא 'פאוור באל' (תרגום: כדור עוצמתי) שמשחק שלשה פעמים בשבוע והשני נקרא 'מגה מליון', שמשחק פעמיים בשבוע, מחיר כל כרטיס 2 דולר. דהיינו כ-22 הגרלות בחודש בסה"כ. שהפרס הגדול מתחיל בכ-20 מליון דולר וכאשר אין זוכה זה עולה ועולה, והג'קפוט המקסימלי עמד לפני כשנה על קרוב ל-3 מליארד דולר ויש פרסים משניים של מליון דולר למנחש 5 מספרים.
וכך מציע ר' אהרן, אנו נרכוש את כל ההגרלות הנ"ל וכל מי שרוצה להיות שותף ב'חברה תיקון חצות' יהיה שותף בכל הכרטיסים ויש 2 אפשרויות, ע"י תרומה חודשית של 10 דולר, יהיה התורם שותף בכל ההגרלות לפי החלק היחסי של כמות המשתתפים.
המעוניין במספר אישי של הגרלה ש(כמעט) כל הסכום יהיה שלו יתרום 100 דולר לחודש ויהיה לו מספרים קבועים לכל ההגרלות ואינשאללה.
עשיתי כהבטחתי, המעוניין להשתלב בתוכנית שיודיעני באימייל
maadoney@gmail.com
זכותו הגדולה של הרה"ק מזוועהיל זיע"א תעמוד לנו ולזרענו וכל ישראל להיפקד בדבר ישועה ורחמים מתוך רחמים וחסדים גדולים. אכי"ר
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.