מאת פישל קדוש
מה שטוב עם השמאל בן ימינו, שבשונה מ"קודמיו לתפקיד", הוא טיפש, נטול מחשבה ברמה מדאיגה, קולני, בלתי מכובד, ומשולל סגנון, מה שמביא אותו לעשות הכל מהמקפצה, בשונה מהדורות הראשונים של השמאל, שבישלו הכל מאחורי הקלעים, בלי להשאיר עקבות. בקיצור 'דיפ-סטייט' = "מדינת העומק", בלי עומק..
נפלאות השמאל הם כמובן סיוע לימין (שבעבר כל המאפיינים הנ"ל היו נחלתו), וככל שהשמאל יחשוף יותר את שיטות העבודה ואת עמדותיו האמיתיות, יגבר הסיוע לימין.
עוללות החודש האחרון, התנהלות מערכת המשפט ובעיקר הפרקליטות, השב"כ וצמרת הצבא, שהם (לצד התקשורת וה'אקדמיה'), הבסיס האמיתי של מימסד השמאל, ושכחת יסוד היסודות של כל דיפ-סטייט: פעולה חשאית, ומשיכת חוטים מאחורי הקלעים, מזרזת את נפילתם הסופית, שכבר נראית בקצה המנהרה.
ברגע שאחד הקודקודים -שב"כ, צבא, יועהמ"שית- יפול, 2 האחרים יפלו כמו בניין קלפים ויפציע עידן חדש.
אז מי יפול ראשון?
יש אומרים שהצבא, והנושא כבר סגור, כפי שהרצי אישר בחצי פה בהצהרתו, והכל גם יודעים מי הרמטכ"ל הבא (גם פרישת וינטר קשורה, כי הרצי התנה את הליכתו בשקט בסילוק וינטר). אם המידע מדוייק, ברור שמיד אחרי פרישת הרצי, "לא יעזור בית דין", ורונן בר ייאלץ לפרוש מיידית.
1. כי הצבא הוא הגוף החזק, העשיר והפופולארי והמוביל את 3 הגופים שגונבים את המדינה.
2. ברגע שהרצי -שנתפס כאחראי ברמה פחותה לטבח- לוקח אחריות, רונן בר שנחשב יחד עם חליווה אחראי ראשי, לא יוכל לחמוק.
3. תיווצר מפולת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו.
לפי גירסה זו -שמגובית בהוכחות- זה המקור להשתוללות הבלתי נתפסת של בר. יודע שיודח (או "יפרוש"), ומנסה לחולל מהומות. הקטע, שבהתנהלותו הבלתי חכמה בעליל בר מחליש -מאד- את מעמדו, ומחזק את הלגיטימציה של מי שמתכננים להדיחו (אחרי 20.1, כשתפקע התחייבות נתניהו לביידן -אחרי פיטורי גלאנט- לא להפריש את שאר קודקודי "הבטחון").
הרקע: השב"כ ארגון קטן ללא השוואה מהצבא, מה שנתן לו כוח זה המיסתורין וההילה. בחודש האחרון רונן בר כותש את ההילה בפטיש של 5 ק"ג, ומייצר -גם מעבר למחנה הימין- תחושה מאיימת של 'שטאזי' שאינו בוחל באמצעים.
בר גם סיפק בהתנדבות עילה להדחה, בכך שלא ביצע את הוראות 'הדרג המדיני' למנוע הדלפות, ובמקביל יצא למלחמה נגד הדלפה שולית שמפריעה למימסד, או בלשון עממית "החונטה".
על כן, אם יהיו קשיים עם הרצי, הסדר ישתנה וראש השב"כ יהיה הראשון להדחה, כשאחריו יבואו גם האחרים.
ההנחה שהיועהמ"שית תהיה בכל מקרה השלישית בדרך החוצה, וגם היא כמו בר, מרפדת את הדרך להדחתה. הדרך הלא מכובדת, ובעיקר ריצת האמוק שלה נגד הממשלה נותנים לגיטימציה להולכתה החוצה.
כידוע כשאין שוטרים אין שופטים, אחרי החילופין בראשות הצבא (אייל זמיר?), והשב"כ (מאיר בן שבת?), יתקשה גם הבג"ץ לתמרן, ובוודאי לכפות עמדות קיצוניות. במידה רבה יצחק עמית, מ"מ הנשיא, עושה לבג"ץ מה שרונן בר ובעיקר מיארה עושים לארגונים שלהם.
מהלכים אלה יתקדמו ביתר מהירות כשביידן כבר לא יהיה בשטח והמלחמה בדיפ-סטייט תזכה לרוח גבית מטראמפ, ששולט על מנופי כוח רבים, כולל סנקציות מסוגים שונים.
מימסד השמאל מודע למהפך שמסתמן אך פועל בפאניקה, ובמשחק לידי יריביו.
החודשים הקרובים יהיו מעניינים.
לא מן הנמנע כי הנפילה המסתמנת של שלטון העלאווים בסוריה תתרחש במקביל לנפילת העלאווים הישראלים (קבוצת מיעוט שמשתלטת על עמדות הכוח ואוכלת את חלב הארץ).
מרוויחים מרכזיים יהיו החרדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.