מאת ויזניצאי
שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל.
דברים כהווייתן
האש בויז’ניץ עומד שוב לפני התלקחות וזאת בגלל הנושא של הקיטל של האהבת שלום, לדבריו בהסכם לפני שנה נחתם שהאח משיכון מודה שהקיטל שייך להקדוש והטהור אבל הוא התעקש שהוא צריך הסבר לציבור שלו מהשיכון ושלא יפרשו שהוא הלך כל השנים נגד צוואת הישועות משה מאחר ועכשיו הוא מודה בה.
הקוה”ט נתן לו להחזיק בכיפה של הרה׳ק מאפטא והגארטל של האהבת ישראל, שרולטשע לא היה מרוצה וביקש שגם הקיטל יחולק כספית ושהוא יקבל חצי מהשווי הכספי, הקוה׳ט הסכים גם לזה.
שוב פעם הוותרן מהשיכון עדיין לא שבע וביקש שהקוה”ט יבטיח לו שיתן לו להשתמש מדי פעם בקיטל, הקוה”ט שאל את אחיו הגדול, אם האבא זצוק”ל היה נותן לך את הקיטל ואני הייתי מבקש להשתמש בה מדי פעם, היית נותן לי? (כמובן שלא היה תגובה)
הקוה”ט ויתר שוב.
ההסכם נחתם ולצד זה נחתם גם נספח בידי באי כוחו של כל אחד (רבנים בענייני חושן משפט) ובה היה כתוב בין היתר שתי אופציות לגבי החלוקה הכספית, אופציה א. שרולטשע יקבל את כל הכסף (%50 שווי של הקיטל מינוס השווי של הכיפה והגארטל), ולא יבקש שוב להשתמש בקיטל גם לא בהשאלה. אופציה ב. אם שרולטשע יבקש להשתמש בקיטל אז טובת ההנאה שיש לו מלהשתמש בה ינוכה מהסכום הכספי, אבל שרולטשע מודע שהשימוש בה היא רק בטוב ליבו של אחיו הקוה”ט וזה לא בגלל שיש לו איזה בעלות על זה וכמובן שבניו אחריו לא מקבלים בה שום זכות, (הכל כדי למנוע מבניו שיבקשו כמו אבא שלהם להשתמש בקיטל ושלא יגידו שההסכם היה שיש לשרולטשע זכות בקיטל).
עד כאן בקיצור ממה שסוכם בשנה שעברה,
מה שמעניין, שבשיכון לא סיפרו לציבור את האמת ואמרו להם ששרולטשע פשוט וויתר והחליט להתחלק עם אחיו יום יום על הקיטל או שנה שנה, מה גם להינדא ומנחם ארנסטר נודע רק אחרי שהכל היה חתום והם רתחו מכעס (כידוע גודל אהבתם להקוה”ט), ומשך השנה זה התגלגל לכמה אירועי כעס נגד הקוה”ט.
משך שנה שעברה הקיטל שולח למומחה שיאמוד את שוויו אבל שרולטשע לא היה מרוצה מהאומדן ולקח חוו׳ד של שווי יותר גדול (יצויין שלפי המומחים השווי יירד בשנים האחרונות מאחר וזה לא תוחזק כמו שצריך.
משך ימי הקיץ התחיל וויכוח על הסכות הכספי שישולם לשרולטשע, הקוה”ט אמר מיידי שנלך לבורר ונקבל חוות דעתו אבל הוותרן משיכון לא הסכים בינתיים ומתעקש לקבל יותר כסף!
בחודש אלול שעעל”ט הגיע מכתב מבנצי שטנגר ששרולטשע החליט סופית שהוא בוחר את האופציה של מלוא הכסף ולא רוצה להלביש אותו שוב, הדבר גרם להרמת גבות והיה חשש שזה תרגיל לקבל את הכסף ואחרי זה יבקש שוב להשתמש בו, אחרי בירורים נודע שיש חשש שגילו אצלו את המחלה ובצר לו הוא הלך אצל אחד מגדולי דורינו שאמר לו שהוא חלה בגלל משהוא לא שלו שהוא מחזיק ולא משחרר, שרולטשע מרגיש שזה רק בגלל הקיטל ולא בגלל הכיפה ושאר הדברים הכתובים בצוואתו של הישועות משה זצוק”ל ולכן הוא הודיע שהוא רוצה את הכסף ולא רוצה להלביש שוב את הקיטל.
אבל על הסכום של הכסף הוא לא רוצה להתפשר וגם לא ללכת לבורר, ואז ימים ספורים לפני החג הוא התחיל להתעקש שבאם הקוה”ט רוצה להלביש את הקיטל אז שייתן לו משכן/ערבות על הסכום של הכסף, ועל זה הוא קיבל תשובה חד משמעית שמקובל שיהיה לו ערבות ושיש לו כבר כמה שנים כמה ערביות וביניהם אהבת שלום 15 ו13 (הקומה הקרקעית- הפראווע צימער- חדר הקבלת קהל של הישועות משה ושל האמרי חיים) ששתיהם גם כתוב בצוואה שזה של הקוה”ט ולא חלק מהירושה.
עד כאן לגבי הקיטל
על מצב בריאותו של האח מהשיכון, לפי מה ששמעתי ממי שהיה שם בראש השנה הוא מספר לי שביום השני הוא ניגש לחברו ואמר לו שהוא הרגיש שהתפילות של הרבי היו יותר נרגשות מכל שנה ועם הרבה יותר בכיות, החבר ענה לו שהוא יודע למה אבל אסור בינתיים לספר, אבל שלא יהי כ”כ שמח כי מצב הבריאות של הרבי לא טוב ובגלל זה שרולטשע היה בסערה בראש השנה.
למה שאני הבנתי, שרולטשע מחפש עכשיו בכל אופן ובכל צורה שההסכם של שנה שעברה יבוטל גם שיהיה לו יותר רווחים וגם בגלל הלחץ של משפחתו שחושבים שהוא השפיל את עצמו מדי בהסכם הנוכחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.