ירושה ברבנות והראשל״צ לשעבר

 

שלום לר׳ חיים היקר,

ראיתי את הפוסט המקושר, ויש עליו מה להעיר.

1: כתב הכותב: "פסק הלכה שהוא (הראשל״צ מטעם לשעבר) בעצמו כתב בתאריך כ"ב סיון התשע"ט [מצ"ב קטע בתמונה] לחזק את דעת אביו שיש למנות בן תחת אביו אם הוא תלמיד חכם וירא שמים, ואף מביא בתשובתו את דברי אביו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר כרך י"א, בתשובה האחרונה שניתנה בחייו." ובקטע המצולם נכתב: "הנה בימיו האחרונים לחייו של מרן אאמו״ר זצ״ל היו עוסק בכתיבת תשובה בענין אם יש ירושה ברבנות, וזאת התשובה האחרונה שכתב בחייו". שקר. זאת התשובה האחרונה בשו״ת יביע אומר חלק יא, אבל לא נכתבה ע״י הגרע״י אלא ע״י הרב בנימין לסרי, שאמנם כתב בראשיתה שנכתבה ע״פ בקשת הגרע״י.

נמשיך עם הקטע המצולם:

2: "ואפילו אם היה הפסק, כגון שהיה רב לפני 40 שנה" וכו׳. ניכר שרומז על עצמו. אבל לפ״ז צריך למנות את הרב שמואל אליהו לראשל״צ או את אחד מבניו של הרב בקשי דורון, או של הרב עמאר.

3: "וכמו שכתבו החתם סופר ועוד". די בתיבות אלו לקלוט שמדובר בעם הארץ שאין לו הבנה במה הוא כותב. החת״ם סופר כתב להפך שאין דין ירושה ברבנות. אמנם בתשובה אחרת (בהפרש סימן אחד בשו״ת אבל בהפרש עשר שנים בזמן) לימד זכות על המנהג שהבנים יורשים את הרבנות ע״י חילוק בין תפקיד הרבנות של פעם לבין היום (ובשו״ת שבט הלוי כתב שחילוקו זה אינו מתאים עוד למציאות ימינו), וגם בה הבהיר שאין לימוד הזכות נאמר לגבי רבנות ארץ, שבזה צריך שיהיה הרב הגדול ביותר בארץ ההיא.

ועל דברי הכותב: אין באמת קושיא על הראשל״צ מטעם לשעבר: אינו חולק על אביו (או על מה שטען שאביו סבר) אלא דואג לפרש אותו כרצונו (כשם ששופטי בג״ץ אינם חולקים על החוק אלא מפרשים אותו): הבן יורש רבנות כשהוא ראוי לכך. ורק מי שכפוף לפסקי הילקוט יוסף ראוי...