הפיצול הליטאי מעיד על העתיד

כוחם לא חזק בכלל בבחירות לרבנות, איזו תוצאה שלא תהיה, לא יהיה זה בגלל כוחה של 'דגל התורה' יש להם כמה מצביעים בודדים, ונניח כי השפעתם על עוד כמה, רוב רובם של המצביעים אין להם כלום עימם, וחלקם אף רואים עצמם בצד האחר של המפה הפוליטית והפנימית, ובכל זאת קורה כאן משהו שמחייב תשומת לב, איך שכל אחד מחליט לעצמו, אין הכרעה, כאשר זה אומר יום השני אומר לילה, זה לא התחיל עכשיו, מן היום הראשון של ההנהגה הנוכחית, ודווקא זה שהתחיל במהלך הזה הוא זה שסובל עתה יותר מאחרים. הרב ברגמן אמר לילה על כל מה שהרב לנדו אמר יום, עכשיו כאשר נראה כי אנשי הרב לנדו החליטו על תמיכה בהרב בר, מי שאנשי הרב ברגמן נאבקים כבר הרבה זמן למענו, גדולי הליטאים ביניהם ראשי ישיבות כמו הגרב"ד פוברסקי תומכים באחרים. יש ממנהיגי הליטאים הרוצים בהרב מיכה הלוי, ויש מי שרוצים בהרב משה חיים לאו, ולא הם שיכריעו, יבחר מי שירצו בו רוב חברי גוף הבוחר והם בצד אחר של המפה, אבל הם גרמו לפקיחת עיני הציבור, כי עלינו להיערך לעתיד, לא תהיה עוד הנהגה של בודד או בודדים, כל אחד יעשה שבת לעצמו כמו אצל החסידים

נוצר מצב מאוד מעניין, רוב מועמדי האשכנזים טוענים כי יש להם תמיכה ליטאית. הרבנים חיים משה לאו, מיכה הלוי, וקלמן בר מוכיחים באותות ומופתים כי תומכיהם הם גם מן הליטאים, ויתכן מאוד שלכולם יש תומכים מהם, אם כי בודד או בודדים מפני שאינם מונים כל כך הרבה בגוף הבוחר, ומי שינצח אין ספק כי הצד שתמך בו אצל הליטאים יטען כי הוא הקובע וכי הוא זה שניצח, כמו בכל מאבק אחר. אבל האם זה כך? בהחלט לא. במאבק הזה הליטאים הם המפסידים, מפני שלא הצליחו להתאחד סביב מועמד אחד, ואין זה משנה אם ינצח או לא, הם ילקקו את הפצעים יום אחרי הבחירות

שימו לב במשהו מעניין, כל מי שתומך במי, כותב כי הוא 'המועמד המוביל'. שמעתם, ישנם חמשה מועמדים וכולם 'מובילים' היש דבר כזה? במקום לכתוב אמת כי הם בעלי סיכויים שפירושו שזה בהחלט יתכן, אבל גם יכול להיות שיפסידו, הם כותבים 'מובילים' כאילו שלמועמד הזה יש את רוב הקולות

כבר היום 'דגל התורה' מורכבת מ'ישיבות' וכוחות, ה'מועצת' האחרונה מונתה על פי ישיבות גדולות או יותר נכון על פי מספר התלמידים שיש לכל ישיבה מתוך חשבון שהם משפיעים על תלמידיהם, בעתיד לא יצליחו להסכים על מי שיעמדו בראש, כל ישיבה תחפש שלטון, זה היה הרבה שנים בידי ישיבת פונוביז' עתה ההנהגה בידי ישיבת סלבודקא, הרב דוד כהן מחברון בונה את עצמו ומקווה כי מסלבודקא ההנהגה תעבור לחברון. נזכיר לו כאן, שהאיבה בין פונוביז' וחברון הייתה כל כך קשה עד כדי שנאה ממש. זוכר אני בישיבות של 'מועצת גדולי התורה' לפני הפילוג האגודאי איזו איבה הייתה לראשי הישיבות ר' שמחה זיסל ברוידא ור' אברהם פרבשטיין להרב שך. כל מה שהרב שך ביקש הם הצביעו נגדו, ככה ב'יחודיים' וככה ב'רוטציה', רק לאחר שהבטיחו לישיבת חברון את המקום הראשון ברשימת 'דגל התורה' החלו לעבוד יחד. בידי פשקווילים מלפני חמישים שישים ושבעים שנה מה כתבו אלו על אלו, ומה סיפרו על ראשי ישיבות באותן השנים, דברים מחרידים, את הפשקווילים כתבו אברכים בישיבות הללו

לא אזכיר את הדברים כאן מפני שהם הלכו לעולמם, אם הצעירים של דורנו היו יודעים מה סיפרו ואמרו אז על אותם ראשי ישיבות הם היו המומים. הפוליטיקה תמיד הייתה חלק מהנהגת הישיבות למרות שעשו הכל לחנך בלי פוליטיקה, מעשית כאשר הגענו לרגע האמת, כאשר הרב שך ביקש לבנות מפלגה, כל מה שחינכו ואמרו כי אסור, כמו למשל להכניס לישיבה עיתון כלשהו אפילו לא 'המודיע', פתאום 'יתד נאמן' הפך להיות מצוה שמותר לקנותו אפילו מכסף מעשר ולא התפללו שחרית בטרם לא סיימו לקרא את העיתון

מה שברור כבר עתה, כי חלק מהגדולים הליטאים יפסידו ביום ראשון בערב, מפני שלא שייך שכולם ינצחו, המצב הזה יגביר יותר את הפירוד הפנימי, משה גפני לא יוכל יותר לשלוט באמצעות נכדים כפי שעשה בעבר

חיים שאולזון