עת לכל דבר, והעיקר לא לבזבז זמן על כלום, כאשר יש תועלת חייבים לעשות הכל, כאשר אין תועלת מכך, אסור לבזבז רגע. הויכוחים בין החרדים מתי היה הזמן הנכון לצאת למערכה גדולה, צריך בשביל זה ללמוד את גישת גדולי התורה בעבר ובימינו מי שמבינים עניין באמת, ולא מי שמתלהמים ואינם קולטים את הנקודה הכי בסיסית, שכאשר אין תועלת לא משתוללים ברחובות
להבין את הדברים אביא דוגמא - יש כאלו הרבה - כאשר התחילו עם מצעדי התועבה בירושלים, כל גדולי התורה מכל החוגים היו בעד לצאת להפגין ולהלחם, ואכן בשנה הראשונה ראית המונים מכל החוגים. אבל כאשר המצעד הזה המשיך וראו שלא הועילו ולא הפסיקו, פרץ ויכוח קשה בין גדולי התורה, כאשר כל אחד על פי גישתו הורה להמשיך או להפסיק. גדולי התורה האגודאים הורו להפסיק ולא להמשיך למחות, להתעלם כליל מן העניין, מנהיגי הקנאים ובעיקר 'העדה החרדית' נטורי קרתא ודומיהם המשיכו להפגין למרות שלא היה בכך יותר כל תועלת, ומבחינה מסויימת קלקלו, מפני שהצעירים עסקו בנושא שעדיף היה שלא יידעו מכך
המחלוקת הבסיסית הייתה, האם מפגינים לשם תועלת, או שמפגינים לשם הפגנה גם כאשר אין בכך כל תועלת. דעת הקנאים 'בעדה החרדית' וסאטמאר, שמפגינים גם כאשר אין תועלת. זו הסיבה מדוע שהקנאים הללו במיוחד נטורי קרתא ודומיהם מפגינים 'הפגנה יומית' להבדיל מלימוד 'הדף היומי' בחוגים השפויים ששם מפגינים רק אם יש בכך תועלת, הקנאים מפגינים לשם הפגנה גם אם אין בכך תועלת
ועם זה נגיע למה שקורה עתה, מדוע שינו כיוון, במשך שנים ההוראה שלא להתייצב הייתה רק של המחבלים שאז הייתה בהנהגת ר' שמואל אויערבך שהייתה קיצונית יותר מן הקנאים, מפני שהללו מתייצבים כאשר רובם מציגים מסמכים שהם משוגעים, וחלק אחר שלא הצליח מבקש דיחוי. ראשי המחבלים היו נגד התייצבות ולא הועילו בכך דבר מפני שמספרם היה קטן ולא משמעותי מבחינת מערכת הבטחון
במשך של שנים החרדים השפויים התייצבו מפני שלא היה בכך שום נזק, קיבלו דיחוי והמשיכו ללמוד. עתה כאשר ביטלו את המושג של 'דיחוי' והחוק מחייב את כולם להתייצב ולהתגייס, משרד הביטחון והצבא יכולים לגייס את כל מי שירצו, כאן אין עוד ברירה וחייבים לעשות צעדים שיהיה בהם תועלת. ברגע שהציבור החרדי כולו מקצה לקצה לא מתייצב בלשכת הגיוס, הכל משתנה, הם מבינים כי אי אפשר עוד עם כח לגייס חרדים, הם ייאלצו להגיע להסדר לחזור למה שהיה, או להיפרד מציבור גדול ולפתוח במלחמה שתהיה דו צדדית, כולם יחטפו מכות, ולא יועיל לצבא כלום מפני שחרדים לא יתגייסו בכל מצב
שימו לב, מן השמים החליפו את ההנהגה בעת הזאת לידי מנהיג שהיה בעבר קנאי גדול אך הבין מתי צריך קנאות מן הסוג ההוא ומתי מלחמה שאינה קנאות. יש הבדל ענק ביניהם, המטרה עתה היא אחת ויחידה שכל יהודי חרדי יוכל ללמוד וכל מי שאינו חזק מספיק שיוכל להתמודד עם החילוניות שבצבא, לא ישרת, ימשיך להבטיח את קיומו היהודי לא רק על הנייר אלא בפועל ממש
המאבק עתה הוא לשם תועלת, בניגוד לעבר שלא היה סיכוי להצליח בדרך כפי שעשו זאת, הפעם המערכה תוכרע ובענק, ודוקא מפני שבראש עומד מי שתפקידו להנהיג את הדור בזמן הזה שבה צריכים להכריע את ההתיוונות החילונית שקראה למלחמה על היהדות החרדית
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.