מאביו של הרבי זצ״ל
פנחס
פסוק כט, יב.
וּבַֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י …פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁלשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִֽהְיֽוּ:
פסוק שם לב
וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:
שאלות;
א) כל דבר בתורה הוא בדיוק, מה הטעם שקרבנות החג מתחיל ביום ראשון במספר שלשה עשר פרים, ומסיים ביום השביעי במספר שבעה פרים?
ב) מובא ברש״י (ממאחז״ל) דסך הכל היו שבעים פרים כנגד שבעים אומות, ויש לשאול דהנה יום הראשון ויום השביעי כולל כל ימי החג, ואיפה מרומז במספר שלשה עשר ומספר שבעה הקשר עם השבעים אומות במיוחד?
לקוטי לוי יצחק, הערות לזהר שמות-דברים ע׳ תכו
ילקוט לוי יצחק עה״ת חלק ג סימן קמ״ג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.