הרוצה לשקר ירחיק עדותו, במיוחד כאשר מדברים למי שעדיין לא נולדו אז. כותב שורות אלו חי את אותה מחלוקת וכתב עליה ובאריכות ונכנס לכל פרטיה, וישנם עוד מי שעדיין חיים עמנו וזוכרים את אותה תקופה, על הרב שך חלקו הרבה מן הגדולים הליטאים, חלקם התבטאו בפומבי, וחלקם הביעו דעתם בשקט נגד גישת הרב שך. למרן הגר"ד לנדו היה גיבוי של גדולי ישראל מי שהיו גדולים ממנו בשעתו
כאשר הרב שך יצא למלחמה בחסידים, רבים מן הליטאים לא אהבו זאת, במיוחד בבני ברק שם התייצבו ראשי הישיבות מרן הגראי"ל שטיינמן, הגאון הגדול רבי חיים גריינימן ועוד בצורה גלויה. הרב שך כעס וזעם עליהם ואף תקף אותם קשות, עד כדי שהרב שך יצא בפומבי ואמר על הגר"ח גריינימן כי דעתו טריפה
במקרה שלנו הרב לייבל לא נמנה על גדולי ראשי הישיבות, עד לסערת הגיוס איש כמעט לא שמע את שמו, הוא חדש בשוק 'ראשי הישיבות' הרב לנדו בשעתו כבר היה אחרי עשרות שנים בסלבודקא, ולא נמצא בימינו מי מגדולי ראשי הישיבות הליטאיות שיתייצב לצד הרב לייבל בענין
בשורות אלו איני עוסק בענין עצמו - את זה אכתוב אי"ה בפוסט נפרד - אני מבקש כאן להסביר להרב לייבל שאינו יכול להשוות את עצמו למרן הגר"ד לנדו בשעתו, מדובר במי שהיו אז במעמד של עשרות מעלות מעליו
טעותו של הרב לייבל שיצא למערכה הזו מבלי שדאג שעוד כמה ראשי ישיבות יתייצבו לצידו ויתמכו בשיטתו. כל עוד שאינו עושה זאת, הוא לא יצליח
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.