קשה להירגע מהגבורה הסלבודקאית שמרגישה כמעט כמו "הפורט החמישי", הטבח שהוביל בחצות הלילה אסירי אינקביזיציה לחוף מבטחים, או סתם איך יהודים הצליחו להערים על המוכס בגבול ליטא-רוסיה.
אבל מה היה לנו? כמה פוחחים עם זמבורות שנכנסו לתוך שטח פרטי של הישיבה ובמקום שיקבלו טיפול עשרת אלפים שיגרום להם לא לרצות לזכור את המקום, "סידרו אותם", כמו שני יהודים שראו מרחוק שייגץ קטן, ואחד אמר לשני: "בוא נברח אנחנו רק שניים".
ומה יעשו גאוני סלבודקה אם הליצנים עם הזמבורות יפציעו בשנית? יביאו את ר' משה הלל כדי להציל את ר' דויב?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.