הורים מתעללים בילדיהם!!!

כולם מאמינים שהם צודקים, לכל צד טענות בלי סוף על האחר, כל צד טוען כי הצד האחר מסוכן ואסור לו להחזיק את הילדים, בכל תיק גירושין נמצא כל כך הרבה טענות של אלו על אלו שרובם נוצרים ברגע של הסכסוך כאשר מחליטים להיפרד, כל צד יאמר על האחר כל מה שרק יוכל ללכלך אותו, אלו טבעם של רוב תיקי הגירושין. אדם מן הצד שלא מאבד שליטה, אוטומטית מוריד 90 אחוז ממה שאומרים ובקושי מאמינים לעשרת האחוזים הנותרים. גם אם נכון שבחיי הנישואין לא תמיד הזוג מסכים עם כל דבר, ולעיתים פורצת מחלוקת קשה בבית, אבל כל עוד שנשואים ולא מתגרשים מבינים כי יש להחליף דף ולהמשיך, גם אם לא לטובת הזוג, לטובת הילדים

איני בא כאן לתת שיעור באיך לחיות נכון, מה מותר ומה אסור לעשות ובמיוחד לעיני הילדים. מה שאני מבקש הוא לדלג על מה שצריך ללמוד והרבה, להבטיח את טובת ההורים והילדים, ולהגיע לרגע של הפיצוץ בזמן שמאבדים את השכל, הרגשות עובדות שעות נוספות, ומתקשים להכריע הכרעות שימנעו נזק מהילדים. אלו סובלים סבל בל יתואר, לא רק מהמריבות של ההורים שמפריע להם, כאשר זה יוצא לרחוב אז הם מסכנים ממש, וכאשר החברים שואלים שאלות זה הכי קשה, ומה שמחריד ממש רגע הניתוק, כאשר צד מצליח בבית הדין או בבית המשפט להשתלט על הילדים ומונע את ביקורי הצד האחר, כאן קורה משהו שיש בו רצח ממש. ילדים כאלו כבר לא יצליחו להפיק ממציאותם את מה שהם יכלו להשיג בבית שקט חם וטוב, הם נקלעים למבוכה קשה, מתביישים וסובלים, זה מונע מהם ללמוד ולהתפתח, ושנים הם יסבלו בגלל מה שקרה להם. גם אם זה יקח רק מעט שנים, המציאות הזו הורסת אותם, את מנוחתם ושלוותם, והראש שלהם כבר לא עובד כמו שצריך לעבוד, ועל כולם, הם נפגעים פנימית, ואת זה קשה לרפאות

איני נכנס כאן למצב ההורים בסכסוך ביניהם שגם אלו טפשיים, מפני שברגע שמחליטים לומר שלום זה לזה, צריך לעשות זאת בחכמה והבנה כי לא תמיד נישואין מצליחים, כאשר מתייעצים איתי בענייני שידוכים, הדבר הראשון שאני מציע לבדוק אם מדובר במי שאפשר יהיה להתגרש, זה האל"ף בי"ת שיציל את הילדים. מעטים נושאים ראש על הכתפיים ואני מכיר כאלו שההורים נפרדו והילדים מלאי אהבה מהאבא והאמא, הם משלימים עם המציאות כאשר הם רואים איך שההורים הפרודים חיים בשלום, ולא מדברים רע זה על זה, ילדים כאלו יגדלו ויפרחו, וזה טובת ההורים והמשפחה, במצב היכן שפיתחו סכסוך כזה שהילדים צריכים להכריע בין ההורים ולקחת צד, כאן מדובר בחורבן ממש, מפני שגם אם הם הולכים עם האמא או האבא ולא יכולים לראות את החלק השני של ההורים הם סובלים סבל קשה. מתפרצת גם סכסוך פנים משפחתי בין הילדים, והגיעו הדברים לכך, שההורים לא יכולים לבא לחתונה. אני זוכר מקרים היכן שהאמא שלחה בריונים לעמוד בפתח האולם ולמנוע מהאבא להכנס

הנה יש לנו כמה מקרים רק מלאחרונה, האמא לא רצתה שהאבא יבא לבר מצוה של הבן, במקרה אחד הבן הוזהר על ידי האמא שאם האבא מגיע שיעזוב את האולם ויילך וכך הוא עשה. במקרה האחר והטראגי, הבן רצה מאוד שגם האבא יהיה בבר מצוה אבל האמא התעקשה שלא, ומרוב כאב וצער התאבד. אחותו חזרה הבייתה נכנסה לחדר וראתה את אחיה במצב מזעזע

במקרה הראשון מעטים יעסקו, מפני שלא קרה אסון. במקרה השני בגלל שקרה אסון הנושא עולה לסדר היום ומדברים, אבל האם יעשו משהו שלא יקרו דברים כאלו בעתיד? ספק גדול. בעולם החרדי הנושא חם עד שמגיע נושא אחר ותופס את מקומו, העניין הזה נדחק הצידה ולא יעשו דבר

איני משלה את עצמי לרגע שיש פתרון לבעיית הסכסוכים בין זוגות, אם כי בחלק מהם אפשר להציל, אין חינוך נכון לאיך להתמודד עם בעיות. בחלק הקשה חייבים להיפרד ואולי זה עדיף אם אין כל דרך איך לחיות בשלום לפחות לעיני הילדים. אבל האם מותר לצד מההורים למנוע מהילדים את המינימום שחייבים להם?

אני מציב כאן שאלה, האם בר מצוה של ילד שייך לצד מן ההורים או שמדובר ביום הגדול של הילד, ואם פוגעים בשמחתו פוגעים בילד שלהם? ההורים משום מה חושבים שהכל שלהם וזה לא כך. ישנם דברים ששייכים לילד. יום הבר מצוה שלו חייבים לאפשר לו לשמוח בדרך שלו. איני עוסק כאן בחומריות, לא חייבים לאפשר הכל, זה לא בריא, אבל בחלק ההורי, כאשר ילד בבר מצוה שלו רוצה ששני ההורים יהיו האם מותר למנוע זאת? או שחייבת להיות תקנה של כל רבני העיר והייתי מציע בכל העולם היהודי, שחייבים לאפשר לשני ההורים להשתתף בשמחות הילדים שזה בבר מצוה וחתונה, ואותו דבר כאשר עושים בחיידר אירועים כמו תחילת לימוד גמרא או כל לימוד אחר, סיומים היכן שההורים מוזמנים, ובמיוחד סיום הלימוד בחיידר בטרם עוברים לישיבה, האם מותר למנוע מן הילד ששני ההורים יהיו שם

לאמא או לאבא כעס וזעם על הצד האחר, לא אכנס למי שצודק, נניח שצד מסויים מאמין שהוא צודק, אבל האם זה טוב וחזק יותר מטובת הילד ובמיוחד מימי שמחתו? ישנם דברים שזה לא שייך להורים, לא הם יקבעו מי מבני משפחה יהיו בשמחה, וזה לא רק ההורים, במקומות רבים מונעים גם מסבא וסבתא להשתתף, מי התיר זאת?

כאשר פורצת מחלוקת אי אפשר לדבר בהיגיון. הזמן הוא עתה לפני שפורצת מחלוקת, לתת להורים להבין, כי בכל מצב, אסור לשחק עם הילדים, ובמיוחד לא ברגעים המיוחדים בחייהם, לתת להם את מה שחשוב להם, ורוב רובם של הילדים בסכסוכי הורים רוצים ששני ההורים יהיו בשמחותיהם וברגעים שחשוב להם לראות שם את ההורים כולם

הציבור החרדי לא בנוי לחינוך בתחומים האלו, כל צד מסובב עם 'רבנים' שתומכים בהם, וזה הופך להיות מלחמת קהילות ולא מאבק למען טובת הילד. הגיע הזמן שיקומו רבנים שיחשבו על טובת הילד ועתידו המנטלי. אסון כפי שקרה מגיע רק ממצב כזה, איש לא חלם שזה ירחיק כל כך, והנה זה קרה. האם אנו ממתינים שיקרו עוד מקרים כאלו או שחייבים עתה לעשות בשביל שלא יקרו עוד מקרים כאלו

חיים שאולזון