מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
התופעה של חזרה בתשובה, או 'התחזקות', מקבלת תנופה משמעותית מאוד מאז קריסת הקונספציה. התחזקות זו נובעת משני רבדים שונים. הראשונה, העממית, נשענת על אובדן המשען והמשענה של ביטחונם האישי והלאומי. ההלוך ילך של הציבור הישראלי כולו היה שיש לנו צבא גדול וחזק והוא זה שיגן עלינו. כמו בר כוזיבא בזמנו, התפישה היתה 'כל עוד יש לנו צבא חזק אנחנו לא צריכים את הקב"ה'. זו נקודת הממשק הגלויה בין תפיסת הכוחי ועוצם ידי, לבין הכפירה. דיבורי הרהב על היכולות המופלאות של ישראל, בתחומי ההיי טק, הצבא, הרפואה וכו', הם המסד של 'הקב"ה זה לעניים', ר"ל.
מאז השביעי באוקטובר הבינו המוני בית ישראל (וכמדוני שהנשים מובילות בראש בזה) שאין לנו על מי להשען, אלא על אבינו שבשמיים. תופעות כמו הפרשת חלה המוניות, מהוות נדבך נוסף בהתקרבותם העממית לקב"ה – ולכן נחלצו נאורי רעננה לבטל התכנסות המונית שכזאת. אוי לאוזניים שכך שמועות.
במקביל, ערער האירוע את הקונספציה הבסיסית ביותר בתפיסה המערבית. הסתבר לאנשים שבן אדם אינו בהכרח 'לא חיה' ולא לגמרי ברור מה מבדיל בין השניים. ערעור האמון במערכות, כולל אובדן הבטחון האישי, מביא אנשים לבחון מחדש על כל תפיסת עולמם. ברגע שנשברת הקונספציה, מתפנה מחדש מקום לקב"ה.
כמי שעוסק שנים רבות בתחום הקירוב, יוצא לי לפגוש את ההתעוררות, קצת לפני שהיא עולה לכותרות. בחדשים האחרונים נעשינו מודעים למושג 'קריסת הקונספציה' ומשתמשים בה להבנת מה שהתרחש בשמחת תורה. העיסוק בנושא מתמקד בתפיסת הבטחון השגויה של רבי השלטון, אבל מתחתיו מתבססת תקווה חדשה לעם היהודי.
איני ממעיט בצורך לברר את הזווית הביטחונית עד תומה, אבל חוששני שהדבר העיקרי – הקשר בין הנבראים לבוראם – יצא מהפוקוס שלנו ונדחק אל שולי הדיון.
כבר בעת ריב האחים שקדם לאסון שנפל עלינו, היה ברור למדי ש'הם' נאבקים על הישרדות תפיסתם. לאט לאט מתרבים יושבי הארץ שרואים בעין אחרת את מקומנו כאן במזרח התיכון. האליטה החילונית שלטה בעבר בכל חלקי קיומנו והם דחקו לפינה את כל החושבים אחרת מהם. ימים רבים השלטון שלהם חלש על הכל והמאבקים שלנו היו בהתגוננות. האם 'משפחה נורמלית', זו המשפחה, או שגם המצאותיהם בדבר מרכיבי התא המשפחתי זכאים לשם 'משפחה'. בהיות והם שלטו בכל, קבלנו בחצי הכנעה שאין במשפחה נורמלית 'אבא' ו'אמא', אלא 'הורה 1' ו'הורה 2'. אחיזתם בשלטון היתה כה עמוקה עד שהדבר הפשוט והברור ביותר, שזכר הוא זכר ונקבה היא נקבה, הפך לטאבו. לתפיסתם הזכר הוא זכר לא כי הוא זכר, אלא כי כך החליטה החברה וברגע שהם השולטים בחברה, הם מחליטים ש'מגדר' הוא הקובע, ולא המציאות.
משום שהשליט העליון כאן הוא הבג"ץ בא התיקון המשפטי להחזיר את האיזון ולהניח לעם להחליט בנושאים שאינם משפטיים. בהיות והשליטים העליונים ( = הבג"ץ) משלו בנו באמצעות פסיקותיהם, לא נותרה ברירה אלא להבהיר שהעם הוא הקובע ולא האליטה המשפטית. תיקון זה זכה בפיהם לכינוי 'מהפיכה משטרית' ולדאבון לב עדיין אנחנו בגלותם.
רק לאחרונה החליטו שליטי העל שעל אף שבחוק כתוב במפורש שאימוץ יכול שיעשה ע"י זוג, זכר ונקבה, יחדיו הם מחליטים שאין הפשט בזכר ונקבה כפשוטם, אלא כמשמעם לפי מושגיהם הם ('זכר' זה מי שממלא תפקיד 'הורה 1' ונקבה זה מי שממלא תפקיד 'הורה 2'). במצב זה, בו שליטי העל מחליטים שלא משנה מה כתוב, ומה שקובע זה רק פרשנותם, אין טעם בחקיקת חוקים. אין דין. יש רק דיין.
האדם מטבעו הוא יצור מדיני (רמב"ם) ובסיס ההסכמה החברתית היא שהחברה יוצרת חוקים שעל פיהם מתנהלת החברה. ברגע שיסוד מוסד זה קועקע ובהצטרף שגם הגוף החברתי שזכה בדירוג האמון הגבוה ביותר (= צה"ל) התברר כבלון נפוח, מבקש האדם בסיס אחר להשתית עליו את חייו. גם אם לא נביאים הם, בני נביאים הם והתבהר להם שחיינו כאן הושתתו על תרמית.
זה הזמן שיותר ויותר ישראלים שואלים את עצמם במה אנחנו ישראלים (מצחיק לחשוב שעד לפני יומיים הספיקה להם התשובה "בחומוס, בפלאפל ובשירה עברית") ובמה אנחנו יהודים ("סבא שלי היה רב"?...). יותר ויותר אנשים מתדפקים על דלתי - ומן הסתם על דלתי כל העוסק בתחום - בניסיון לברר עם עצמם, האם יש להם חיבור עמוק ושורשי לחיים כאן, או שבאמת מקומם במערב. בהתאם, צפוי שחלקם אכן יבחרו בנטישת הארץ (הוצאה לפועל של 'הקאת הארץ') ובהתרחקות מוחלטת ר"ל (שם יצטרפו, מן הסתם, לפעילי הבי.די.אס) אבל אחרים ילמדו מחדש את הנושא ורב הסיכוי שיבינו שיהודי נרדף היא הצורה הבסיסית של 'כבשה בין זאבים' ואנו, אין לנו להשען אלא אבינו שבשמיים.
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.