ומי הכתירו את הרב שך והרב אלישיב?

ב'הפלס' יצא נתי גרוסמן בהתקפה קשה על מה שקורה עתה אצל השונאים במינוי הגדולים החדשים יותר נכון ה'מרן' או 'מרנן' החדשים וטוען כי עיתונאים הם אלו שמכתירים את ה'מרן' החדש כאילו שזה דבר חדש בעבר לא היה דבר כזה
אז אני בא כאן להזכיר לנתי גרוסמן כי מי שהכתיר 'מרנים' עד למרן הגראי"ל שטיינמן היה לא אחר מן העיתונאי נתי גרוסמן שקבע לא רק מי יהיה ה'מרן' של הליטאים אף מי ישא בתואר של 'הגאון' ו'הגאון הרב' ו'הגאון הגדול' ועוד תוארים על גבי תוארים, כן, עיתונאים הם אלו שעשו את המלאכה הזו במשך שנים כולל בתקופת הרב שך

מכיר אני את הרב שך מלפני שישים שנה מתוכם מלפני 55 שנה כמעט על בסיס יומי, למדתי בישיבות הליטאיות מישיבה קטנה ככה שהגדולים הליטאים של אז היו על סדר יומי בכל נושא וענין, ואספר למי שמבקש לדעת, הרב שך עבר מלחמות של ממש עד שנהיה גדול, אם יש מי שחושב שהוא קיבל זאת על מגש של כסף חי בטעות, כל עוד חי היה ר' חיים סטוטצ'ינער (שמואלביץ) הראש ישיבה של מיר הוא לא העיז להיות הגדול מספר אחד, למרות ששלמה לורנץ ניסה להריצו קודם אבל היו ירושלמים שלחמו על כבודו של ר' חיים שאז הופיע בכל מקום יחד עם הרב שך שלא אהב זאת, ולמזלו הגדול של הרב שך, ר' חיים נפטר והתפנה לו קצת הדרך אך רחוק מאוד מלהצליח ברחוב הליטאי, הגדולים הליטאים במיוחד ראשי הישיבות מישיבת חברון לחמו בו מלחמת חרמה, בישיבות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כשהרב שך היה יושב ראש לצידו של הלב שמחה מגור, ראשי הישיבות הליטאים הצביעו נגדו, בפרשת היחודיים והרוטציה הרוב שהשיג הלב שמחה היה בעזרת ראשי הישיבות הליטאים שהרב שך היה בעיניהם אוייב ובראשם ר' שמחה זיסל ברוידא ר' אברהם פרבשטיין ועוד

זו הסיבה מדוע כשהרב שך הקים את דגל התורה הדבר הראשון שעשה הוא התחייב לגדולים מירושלים כי הכסא מספר אחד בכנסת ינתן לירושלמים והם הציבו את אברהם רביץ שנוא נפשו של הרב שך, הוא מעולם לא אהב אותו אבל לא היתה לו ברירה הוא נאלץ היה לקבל את התכתיב אחרת הליטאים כבר אז היו מתפצלים

הייתי איש אגודת ישראל חבר המרכז וההנהלה, פעיל בתקופת מערכת הבחירות הפנימיות, ומי שלא יודע אני מופיע ברשימה אחת כמועמד לועידה עם ר' שמואל אויערבך שהיה אז ברשימת שלומי אמונים הרביעי, לחמנו למען הגדולים שלנו ושלמה לורנץ לחם אז למען הרב שך שביקש לרכוש גם את הירושלמים והתחייב יחד עם הסטייפלר שלא לחתום על מכתב הקורא להצביע למען 'ציות והגשמה' (דגל התורה של היום), הציבור יחליט אם הם מעדיפים 'ציות והגשמה' או 'שלומי אמונים' אבל הסטייפלר הפר את ההתחייבות יום לפני הבחירות ואז הגדולים הירושלמים חתמו להצביע לשלומי אמונים וזה מה שנתן את הנצחון הגדול לפרוש על לורנץ שעשה אז מעשה אשר לא ייעשה בהפרת הסכם, הרב שך לחם בכל כוחו שיקבלו אותו כגדול על כולם וזה לא הלך לו בלי עזרת עסקנים ולבלרים ששירתו אותו באותה תקופה, וגם זה לא הלך עד אשר הוא פרש מאגודת ישראל הקים עיתון משלו אחר כך את ש"ס ואחר כך את דגל התורה, זה היה מהלך של שנים, וגם אז המאבק הפנימי היה קשה, חלק גדול מגדולי ראשי הישיבות חלקו על דרכיו, ובסופו של דבר מי שעשו אותו היו עיתונאים ולא גדולים

כאן צריך לזכור כי לשלמה לורנץ היה ענין לעשות מהרב שך 'גדול' מפני שהוא היה צריך אותו במלחמתו בבית ישראל ובלב שמחה מגור, בפרשת היחודיים והרוטציה, היה זה שלמה לורנץ שצעק כי לכל אחד הגדול שלו, וכי הגדול שלו זה הרב שך שסבור אחרת, ולמרות שהוא הפסיד בהצבעה, הוא עושה כדעת הרב שך ולא כדעת המועצת

יצויין, כי הרב שך היה מסוכסך עם כל הגדולים כמעט, מלחמתו בפונוביז' עם מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצוק"ל גררה מחלוקות עם עוד ראשי ישיבות שהתרחקו ממנו, גדולי ירושלים לא הלכו אליו הם אמרו שהוא יבא אליהם, באותה תקופה הרב שך נאלץ היה לעבוד קשה לקבל את הסכמתם ל'גדלותו' - בספרי אני מביא הרבה דברים ממה שקרה אז ואיך בסופו של דבר הרב שך כפה עצמו על אחרים

דוקא בימינו הענין הזה יחסית קל יותר המלחמה לא כל כך קשה בתוך דגל התורה, אין לר' גרשון ולר' חיים קנייבסקי שונאים בקצב שהיה להרב שך, המאבק הוא רק בין השונאים למחבלים שהוא מאבק מסוג אחר לגמרי, והאחרון שיכול לבא בטענות על התערבות עיתונאים בנושא הוא נתי גרוסמן שהיה מי שיצר מצב כזה שעיתונאים קובעים מי יהיו הגדולים הליטאים

חיים שאולזון