עשרות שנים שכולנו אכלנו עופות, כשרים ומהודרים. לא ידענו איך קוראים להם, מאיפה הם באו, אבל דבר אחד ידענו: יש רבנים שנותנים כשרות ועליהם אנו סומכים.
אבל בתקופה האחרונה מישהו ניסה להפוך לנו את הצלחת..
קראו לו: בראקל. זוכרים?
הוא עוף מזוקן, ממוצא גוי, אבל הוא ידע לקרקר בקול גדול ולצעוק עלינו שאנחנו נכשלים באכילת טרפות, שרצים ואפילו עכברים..
לא נעים.
אבל מה לעשות שכמה אנשים בכשרות העדה החרדית, הסתכנו בהסכם בלעדיות של חמש עשרה שנה עם מגדלי הבראקל.
וכשיש כסף יש הכול.
כך הוקם תוך יום ארגון בשם 'מסורת העופות', אב לא היה לו ורב לא למדו, אבל להשמיץ הוא יודע.
לצייר עכברים על הקירות.
להביא להרה"ג רבי מאיר מאזוז את העוף הבלדי במקום את הבראקל.
לצבוע אותו בשחור..
ובקיצור: לשקר!
זה לא הצליח להם.
הרה"ג רבי משה יהודא ליב לנדא, קבע שהסיטרא אחרא הכשיל את יראי השם, ושיצרו מסורת חדשה מהגויים".
הרה"ג רבי אברהם רובין הודיע כי "משחטה שתכניס את עופות ה'בראקל' אפילו בשוגג תצטרך להכשיר ולהגעיל הכל מחדש"
התברר שדווקא הבראקל אינו כשר. אין לו מסורת, הוא חולק את רגליו כעוף טמא ואחת דתו לרדת משולחן יראי ה'.
כמה חודשים אחרי חשבנו שהעדה החרדית תדע להתנצל, להוציא מכתב.
שעתם משהו?
התשובה היא: לא.
אפס אחד גדול ועגול!
זה מטריד, זה מחייב מחשבה מעמיקה על מה שקורה בבנייני זופניק.
מי מעביר שם כסף למי ולמה?
האם בשביל בצע כסף, עסקני 'העדה החרדית' כמעט האכילו אותנו בעופות טמאים?
מי מערבב את האינטרסים עם חומרי הגלם, עם נהלי הכשרות במפעלים, במסעדות, בחממות?
כיצד מתנהל גוף כשרות שכולו נשלט בידי עסקנים ולא בידי רבנים?
האם נוכל להמשיך לסמוך עליו? לאכול ממוצרים שעברו תחת ידיו?
האם נדע פעם אחת להרים את הראש ולהגיד די לשקר, די לחוצפה?
האם באמת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.