"חבר אמיתי זה אחד שרואה את העצב בעיניך, כשאחרים מאמינים לחיוך שעל פניך"
רבי אייזל חריף רגיל היה לקנתר את החסידים שבסלונים עירו. פעם אחת אמר לאחד מהם:
הקדוּשה של רבי אברהם רבכם מהיכן? יודע אני בו, שאינו גדול בתורה כלל.
השיב החסיד:
לא בתורה הדבר תלוי, אלא בבחירה הדבר תלוי.
הואיל
ורבים מישראל בחרו אותו לרבי, קדושה ירדה עליו מאליה. דוגמת תרומה: כיוון
שתרם אדם מישראל חיטה פשוטה לשם תרומה, מיד חלה עליה קדושה.
ליגלג עליו רבי אייזל:
חסיד עם-הארץ! בפירוש שנינו: "חרש, שוטה וקטן שתרמו – אין תרומתם תרומה"
מתנגד זקן נכנס למניין של חסידים על-מנת להתפלל מנחה. עד שנטל ידיו ואמר
"אשר יצר" מלה במלה נגש אליו חסיד אחד, מן החריפים שבחבורה, וקרא לו בקול
רם:
זקן שוטה!
נעלב המתנגד והגישו לדין. ראשון טען המתנגד ותבע את עלבונו. וכשהגיע תורו של החסיד להחזיר תשובה, משך בכתפיו ואמר:
תמה אני, מה תביעה יש לך עלי? אם אתה מותר לך להיות זקן שוטה, אני מדוע אסור לי לאמר "זקן שוטה"?...
שבת אחרי מנחה נכנס חקרן לבית-מדרש של חסידים ומצא אותם מסיבים בסעודה שלישית. התכוון ללגלג עליהם ואמר להם:
שתו ואיכלו, חסידים, ופטמוּ את הנשמה היתרה שלכם.
נענה אחד מן המסובים ואמר לו:
היכבד ושב עמנו ופטם גם אתה את הנשמה היתירה שלך.
גיחך החקרן:
אני אין לי אלא נשמה אחת.
החזיר לו החסיד:
אבל יתירה היא...
אמר מתנגד לחסיד:
בוא
וראה, מה בינינו לבינכם. אנו, כיוון שגומרים להתפלל, מיד אנו לומדים פרק
משניות ואומרים קדיש דרבנן, ואילו אתם – עוד "אשרי" ו"בא לציון" בפיכם וכבר
אתם שותים "תיקון".
החזיר לו החסיד:
מה
תימה יש בדבר? אתם תפילתכם תפילה מתה היא, ודין הוא שתלמדו עליה משניות
ותאמרו עליה קדיש, ואילו אנחנו – תפילתנו תפילה חיה היא, ויפה לגימה לחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.