האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?

מאת עמקות

לגבי הסיפור התיאתרוני של האפריקאי הזה שקפץ למקלחת ודוקא בבית שיש בו מטבח כשר למהדרין מן המהדרין, אולי כדאי שנחשוב פעמיים לפני שאנו ממהרים להסיק מסקנות. 

עד כמה שהסיפור משעשע, בל נשכחנה שמדובר בבני אדם, בחייהם בילדיהם ובני משפחותם. הבושה וההשפלה של אלו המככבים בפרשה העסיסי הזה, גדולה מנשוא. איננו מאחל לאיש להיות בנעליהם. 

אני אישית לא בקי בפרטים מעבר למה שקראתי פה בבלוג. אבל אם חוש הריח שלי אינו מטעה אותי הרי שאני מעדיף שלא לדעת יותר. עם כל זה, צריכים תמיד לזכור שהאמת כמעט אף פעם אינו שחור ע'ג לבן. (וזה לא בדיחה.) 

יש והאדם זכאי לחלוטין גם אם נראה בעיני כולם שהוא אשם. ולפעמים האדם דוקא כן אשם בעוד כשכלפי חוץ הוא מוצג כטלית שכולו תכלת. אולם על פי רוב, ובדרך כלל, האמת נמצא איפושהו באמצע. כך שהדן את חבירו לכף זכות אינו אידיוט בכלל. 

בכל מקרה, קשה לי להבין איך אנשים קופצים על ההצגה הססגוני הזה ומנסים להופכו לכעין 'מוסר השכל' לגבי הלכות צניעות או לגבי הזהירות מפני ההתחברות לתרבות אוה'ע.  

ראשית כל, נזכיר לעצמנו שחוקי התורה הקדושה  - אותה, קבלנו שנית באהבה בימי אחשוורוש - לא תלוים בתוצאות בשטח. כשבני ישראל במדבר מצאו מקושש עצים, לא הציע אף אדם לשנות את מצוות שבת. וכשחטאו בשטים ונענשו במגפה, חזרו בתשובה ולא עלה על דעתם לשנות ח'ו דרך השם.

ערך הצניעות הוא מיסודות התורה. נושא עדין, שמן הראוי לדבר על זה רק כשראוי לדבר על זה. 

מחד גיסא, שלום בית הוא יסוד ביהדות ואסור לזלזל בו; מאידך, קדושת הבית הוא גם יסוד ביהדות ואסור לזלזל בו.  

למעשה, האיש החרדי של המאה האחד עשרה אוכל מאלפי מאכלים הכשרים המוצעים לו, הוא נהנה, מטלפן, מתקשר, מטקטק, מתבדח, מארגן, נוהג, טס, ממריא, נוחת, יוזם, מעצב, משפץ ומתענין בכל הנעשה והנשמע מקצה העולם ועד סופו.  אולם יטעה הטועה טעות גדולה ומרה כשיחשוב שראי זה כראי זה.

רוב רובו של הצבור, כולל הרבה מאלו שמתעצבנים על כל ה'חומרות החדשות' רוצים במפורש בכל מאודם בית תורני לתפארת והם מבינים שזה דורש הקרבה מסוימת.  יש אמנם מיעוט שאכן לא מוכן להקרבה הזו, אולם אלו לאט לאט יפלטו וימצאו להם מקום בקהילות פשרניות יותר. ואין דבר, אנחנו לא יודעים מי חשוב יותר בשמים.

הצניעות והשמירה מתרבות נטולת-יראת שמים הרי הם בראש רשימת ההקרבות הנדרשות. כי זה ההיפך הגמור מתרבות העולמי העכשווית.

וכללי המשחק לא השתנו מאז בריאת העולם.

היצר הרע לא הולך לשום מקום. הוא לא זז מפה. הוא גם לא נבהל מהגרביים הלבנים או השחורים שלנו או כל סוג מלבוש חסידי אחר. הוא צוחק עלינו בפנים ועל הטלפונים הכשרים שלנו. המחוצף הזה אין לו דרך ארץ מאף אחד. והוא גם נודניק שלוקח לו בקלי קלות את מקומו לשמצה בספר השיאים כ'פגע' כל הזמנים. ינסה מיליון פעמים עד שיקלע רבע קליעה. הוא בשלו.

 יפה.

 ואנחנו בשלנו. 

אבל לפחות כשנפגש עם השבעה רועים בביאת המשיח לא נצטרך לקבור עצמנו מבושה. ניסינו, התאמצנו ובגדול, הצלחנו גם הצלחנו.