מצות ציצית - תיקון הדור האחרון - מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

*כבוד הרב מבקש מכל בני הקהילה לחזק מצוה רמה זו, וכל המקבל על עצמו מצוות ציצית, ישלח את שמו שיועבר לברכת כבוד הרב*

יום שני, כ"ה טבת תשע"ז, כותבים אנו דברים קדושים אלו מעומקא דליבא, במקום של תיקון ואסיפת ניצוצות הקודש בזמן מיוחד בראשית ימי השובבי"ם, אשר מבקשים אנו מכל קהל עדתנו להקפיד במצווה רמה זו ביותר בימי השובבי"ם לזכות בלבישת ציצית מהודרת, ולזכות את הרבים להבין במעלת ובמדרגת מצוות הציצית, כי מצילה היא את האדם מהרבה התמודדויות וסכנות האורבות לאדם מידי יום, ומרחיקות את הטומאה, הקליפה ועין הרע והמזיקים מן האדם. וכל מי שמקפיד במצווה רמה זו ומזכה אחרים במצווה גדולה זו, שכרו גדול מאוד וזוכה גם בעולם הזה לפרנסה מרובה ביותר. 

וראינו במוחשיות אנשים אשר התקשו בפרנסה, ועמדו במשברים קשים לאבד את כל עולמם הזה, וכאשר קיבלו על עצמם זיכוי הרבים בלבישת ציצית, נפתחו להם שערי שמים וזכו לפרנסה ולישועה, בדרך מעל הטבע. ורבנו בעל הנועם אלימלך זצוק"ל (נעם אלימלך, פרשת נח) מביא ואומר, דהנה בכל דור ודור יש שורש לתקן מצוה מיוחדת יותר משאר מצוות, למשל בדור הזה יש שורש לתקן מצות ציצית יותר משאר מצוות, וכדומה בכל דור יש שורש להחזיק במצוה מיוחדת יותר משאר מצוות.

להמשך כנסו כאן:

ולכן, חובה ומצווה רמה עלינו למסור נפש ולהשתדל לזכות כל יהודי באשר הוא ללבוש טלית קטן, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו שזכות התעוררות במצווה רמה זו, ישפיע הקב"ה שפע ממרום על כלל עם ישראל, ובפרט בקהילתנו הקדושה ולמשפחתנו הרמה, שנזכה לעשות רצון קוננו ויתן לנו הקב"ה היכולת לתקן עולם במלכות שדי ושלא תצא תקלה תחת ידינו, יצילנו הקב"ה מעין הרע ומכל מקרה רע ונזכה לקדש את שמו יתברך, ברוך המקדש שמו ברבים.

מצאנו אצל יוסף הצדיק "ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדו לאמור שכבה עימי ויעזוב בגדו בידה וינוס ויצא החוצה" 

(בראשית לט, יא-יב), ופירש רש"י, ומקור הדבר בגמרא (סוטה לו:) באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלום, אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם? מיד ותשב באיתן קשתו (בראשית מט, כד) מידי אביר יעקב, מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב.

ואמרו רבותינו, בשעת הניסיון הקשה שעמד יוסף עם אשת פוטיפר, נזדמנה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, יעקב אבינו, וכך התגבר יוסף הצדיק על יצרו ולא נכשל עם אשת פוטיפר. אם כך, בזכות יעקב אבינו שדמותו נראתה ליוסף, ניצל יוסף מהחטא הקשה של אשת פוטיפר.

והנה אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, אשר חובה ומצווה עלינו לשים מול עיננו ובע"ה נזכה לקיים "ודיברת בם". הנה מובא בגמרא במסכת מנחות (מד.) מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ארבע מאות זהובים בשכרה, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן. 

כשהגיע זמנו, בא וישב על הפתח, נכנסה שפחתה ואמרה לה אותו אדם ששיגר לך ארבע מאות זהובים בא וישב על הפתח, אמרה היא היכנס נכנס. הציעה לו שבע מיטות, שש של כסף ואחת של זהב, ובין כל אחת לאחת סולם של כסף, ועליונה של זהב. עלתה וישבה על גבי עליונה כשהיא עירומה, ואף הוא עלה לישב עירום כנגדה. באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט וישב לו על גבי קרקע, ואף היא נשמטה וישבה על גבי קרקע. אמרה לו גפה של רומי שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי. 

אמר לה, העבודה שלא ראיתי אישה יפה כמותך, אלא שמצווה אחת ציוונו ה' אלוקינו וציצית שמה, וכתיב בה (בפסוק האחרון של פרשת ציצית) "אני ה' אלוקיכם" שתי פעמים ("אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה' אלוקיכם") אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר, עכשיו נדמו עליי כארבע עדים. אמרה לו איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה, כתב ונתן בידה.

עמדה וחילקה כל נכסיה, שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה, חוץ מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של רבי חייא, אמרה לו רבי צווה עליי ויעשוני גיורת, אמר לה ביתי שמא עיניך נתת באחד התלמידים, הוציאה כתב מידה ונתנה לו, אמר לה לכי זכי במקחך. אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר, זה מתן שכרו בעולם הזה ולעולם הבא אינני יודע כמה. ע״כ.

והנה מובא ברבותינו הקדושים זצוק"ל, שמצוות ציצית היא סגולה לשמור על האדם מיצר התאווה, ולמדו זה מסמיכות שני הכתובים בפרשת ציצית (במדבר טו, לט) "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" ופירשו רבותינו ז"ל שההסתכלות בציצית היא סגולה נפלאה לקיים את כל המצוות, והיא גם שמירה שלא יתור האדם אחרי לבבו ועיניו המסרסרים את האדם לעבירה. 

ועוד הוסיפו רבותינו על דברי שלמה המלך במשלי (ו, לב) "נואף אישה חסר לב" כלומר, אם רואים אנו אדם שנכשל ח"ו בענייני קדושה, הסיבה לכך היא חסר לב, שחסרה לו הסגולה של ל"ב חוטים שיש בארבע כנפות. ע"כ דברי רבותינו הקדושים. 

והנה, ידועים דברי רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל בספר הליקוטים (סוף פרשת וישב) ואותו תלמיד (המובא בגמרא במנוחות שהבאנו לעיל) גלגול של יוסף, והזונה, גילגול של אשת פוטיפר.

ואולי אפשר לבאר ולומר עפ"י דברי רבותינו הקדושים זצוק"ל, שאשת פוטיפר ראתה בכוכבים שהיא עתידה ללדת בן מיוסף, כמו שמובא במדרש רבה (פה, ב) דאמר רבי יהושע בן לוי רואה הייתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא הייתה יודעת אם ממנה אם מבתה. ואשת פוטיפר ידעה שכל עוד יוסף לובש ציצית, לא יכולה היא להכשיל אותו, ולכן "ותתפשהו בבגדו" ניסתה לתלוש ממנו את הציצית, וידעה שברגע שאינו לובש ציצית, תוכל לשלוט בו ולהכשילו באותה עבירה. 

וכך מצאנו אצל יהודה, כאשר תמר רצתה שיהיה עימה, ביקשה ממנו את הפתיל והחוטם. מה זה פתיל, ציצית.

כי ידעה שכל עוד הציצית עליו, יהודה לא יהיה איתה.

ולכן, יזהר ויקפיד האדם בכל כוחו במצוות הציצית, שכוחה להרחיק ולמתן את האדם מכל התאוות ומכל היצרים. 

וידועים דברי רבותינו שבני ישראל הקפידו בארץ מצרים על מצוות ציצית, כמובא בפסוק "ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" ויהי שם לגוי - מלמד שהיו בני ישראל מצויינים שם, ומובא ברבנו יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) שהיו ישראל מצויינים בסימנים, בלבושיהם או בציצית בבגדיהם. ומכך אף בני ישראל הקפידו במצרים במצוות ציצית, ובזכותה נגאלו ונשמרו מן החטא. 

אם כך, עפ"י דברים קדושים אלה נבין העניין שהתחלנו בו, שכאשר יוסף עמד לחטוא עם אשת פוטיפר נראתה לו דמות דיוקנו של אביו, הנה מובא בגמרא (מנחות מג) תניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין, מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכיסא הכבוד. 

והנה, מה יש על כיסא הכבוד? הגמרא (חולין צא:) אומרת על הפסוק (בראשית כח, יב) "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו", תנא עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה, ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה. ופירש רש"י פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב. וכך מובא בתיקוני הזוהר (תיקון כב, סה) דיוקנו של יעקב חקוק בכיסא הכבוד.

אם כך יובן מה שמובא שיוסף הצדיק ראה את דמות דיוקנו של יעקב אביו, ועל ידי זה ניצל מהחטא עם אשת פוטיפר על ידי זה שהסתכל בציצית שעל בגדו ראה את התכלת, התכלת מזכיר את הים, הים מזכיר את הרקיע, הרקיע מזכיר את כיסא הכבוד, את דמות דיוקנו של אביו שזה יעקב אבינו שדמותו חקוקה על כיסא הכבוד, וכך ניצל יוסף הצדיק מן החטא של אשת פוטיפר.

אם כך, נשתדל בכל כח אחי ורעי להקפיד במצוות ציצית, נחזק כל יהודי ויהודי באשר הוא להקפיד במצווה רמה זו, ונצא לרחובות של עיר ונצעק בקול גדול בדרכי נועם, להרבות ולהתחזק במצווה זו, ובפרט בימי השובב"ים ובטוחים אנו שבזכות ובכח מצווה זו ניוושע וניגאל, ונזכה שיפתחו כל השערים ויקויים בנו הפסוק "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה"

יהי רצון שהדברי תורה הללו ומצוות הציצית אשר מתעוררים ומעוררים עליה, יהיו לעילוי נשמת האישה הצדקת סוליקה בת תמו למש' אזולאי אשר זכתה בדור ישרים מבורך, בנים ובנות, נכדים ונכדות שעוסקים בתורה ובמצוות, בחסד ובמעשים טובים והם מעמודי קהילתנו הקדושה בכל מקום ומקום. הקב"ה יקיים בהם הפסוק "בלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר".