לרגל שמחה משפחתית ברחתי מן הקור העז של ניו יורק לחום של פלורידה

אנו מברכים כל יום על משנה עיתים ומחליף את הזמנים, כאשר הרבנן תיקנו את הברכה והנוסח עשו חשבון שכל אדם היכן שנולד שם חי את חייו בכל השנה. בימינו היו צריכים אולי לתקן ברכה קצת שונה, מפני שנמצא באותו זמן מקום אחד קור עז, ובמרחק של שעתיים וחצי טיסה חום של קיץ

הגעתי הבוקר למיאמי שבפלורידה, נכנסתי לפנות בוקר למטוס כשהיה קור עז, ויצאתי לחום ומזג אויר כל כך נעים, והשאלה היא האם אצלי היום זה חורף או קיץ

הגעתי לכאן היום, בשל ברית שיהיה מחר בשבת אצל נכדי בן לבתי שתחי' שגרה כאן, ובתחילת השבוע אשוב לניו יורק, בדרך כלל בחורף אני מגיע כמה פעמים לפלורידה כאן זה היום המרכז היהודי, מכל העולם מגיעים לפלורידה בחדשי החורף, אני מכיר את המקום ארבעים שנה לפחות, מאז הייתי מגיע לועידות אגודת הרבנים שהיו מתכנסים בכל שנה בחורף כאן, ואין להשוות בין אז להיום, בעבר ראו הרבה יהודים בחורף אבל מדובר היה בזקנים, היום לא עוד, המקום גדל ומגיעים מכל הגילאים וכשאתה הולך בשבת ברחוב אתה מרגיש שאתה בבורו פארק או פלטבוש

השכונות החרדיות התרבו ולא עוד רק במיאמי וסביבתה, השבת אני בהוליווד - בין מיאמי לפורטלורדייל - שהפכה למרכז דתי חרדי, ביתי שהיתה גרה במיאמי ביטש עברה לגור כאן לפני חצי שנה וזו הזדמנות בשבילי להכיר ציבור נוסף

כשנהנים מהחום של פלורידה אין כל חשק לשוב לקור של ניו יורק, אני מבין את מי שנמצאים כאן כמה חדשים בחדשי החורף

כניסת השבת כאן שעה מאוחר יותר מניו יורק וכמובן שגם יוצא שעה מאוחר יותר

שבת שלום

חיים שאולזון