א.
מובא ב"שער הכוונות" בנוסח התפילה (סוף תפילת שחרית), כל עוד שאתה אומר
פרשת ציצית תהיה מביט ומסתכל בציציות ההם וכו', וכמו שכתוב בתשובות הגאונים
ובספר "עמודי גולה" הנקרא סמ"ק שזו היא אחת מן רמ"ח מצוות עשה שיסתכל
בציציות.
ב. רבנו חיים
פלאג'י זצוק"ל ב"כף החיים" (סימן א אות ג) כתב וז"ל, קודם עשית המצוה יקרא
במאמרי הזוהר הקדוש המדברים באותו מצוה, ואם לאו בר הכי לפחות יקרא פסוקי
המצוה ההיא במקראי התורה קודם עשיית מצותו, כדי שידע וישכיל ציוויו יתברך
אשר קדשנו במצותיו וציונו, ויעשה הדברים לשם פועלן, כי מצות צריכות כוונה,
ואם לא כוון לא עשה ולא כלום.
ג.
בזמן שבודק את הציציות יאמר "ברכי נפשי את ה', ה' אלהי גדלת מאוד הוד והדר
לבשת עוטה אור כשלמה". "אור כשלמה" גימטריא בציצית, "נוטה שמים כיריעה"
ר"ת גימטריא ש"ע, לרמוז על ש"ע נהורין, וכך נהגו אבותי הקדושים זצוק"ל,
ומובא בספר "דרך חיים" להרה"ק רבי חיים מאוסטראה (סימן לב, אות ו).
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*שקלים, פרק ב' משנה ג':*
הַמְכַנֵּס
מָעוֹת וְאָמַר, הֲרֵי אֵלּוּ לְשִׁקְלִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
מוֹתָרָן נְדָבָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹתָרָן חֻלִּין. שֶׁאָבִיא
מֵהֶן לְשִׁקְלִי, שָׁוִין שֶׁמּוֹתָרָן חֻלִּין. אֵלּוּ לְחַטָאת, שָׁוִין
שֶׁהַמּוֹתָר נְדָבָה. שֶׁאָבִיא מֵהֶן לְחַטָאת, שָׁוִין שֶׁהַמּוֹתָר
חֻלִּין:
*שקלים, פרק ב' משנה ד':*
אָמַר
רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה בֵּין שְׁקָלִים לְחַטָאת. שְׁקָלִים יֵשׁ לָהֶם
קִצְבָה, וְחַטָאת אֵין לָהּ קִצְבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף
לִשְׁקָלִים אֵין לָהֶן קִצְבָה, שֶׁכְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה
הָיוּ שׁוֹקְלִים דַּרְכּוֹנוֹת, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל סְלָעִים, חָזְרוּ
לִשְׁקוֹל טְבָעִין, וּבִקְּשׁוּ לִשְׁקֹל דִּינָרִים. אָמַר רַבִּי
שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי כֵן, יַד כֻּלָּן שָׁוָה. אֲבָל חַטָאת, זֶה
מֵבִיא בְּסֶלַע וְזֶה מֵבִיא בִּשְׁתַּיִם וְזֶה מֵבִיא בְּשָׁלשׁ:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.