בעקבות
חשיפת העוקץ שפרסמתי כאן אתמול בהקשר לנכסים של עמותת רפואה וישועה, אני מוצף בחומרים בנידון, אבל לא אפרסם דבר בטרם
אעשה את כל הבדיקות הנדרשות. זו אחריות
גדולה לפרסם ממצאים חמורים כאלו, ואחריות גדולה יותר לא לפרסם ולאפשר ליחידים או
כמה עשרות לבזוז את משאבי החצר כפי שהם עושים במשך שנים, בשעה שהם מציגים את עצמם
עסקנים מסורים בלב ונפש.
כפי שרבים בחסידות גור יודעים, ההסכמה שניתנה היתה לבנות רק באשדוד חדר מיון קטן, שכן היה זה צורך שעה לצורך בריאות של תושבי אשדוד. בשום אופן לא היתה כל הסכמה לגייס כספים במאות מיליונים, להפוך זאת לאימפריה שאותה בוזזים כמה מהעסקנים.
להשקיע כספי צדקה סך קרוב לשלש מיליון שקל בשביל לקנות חצי גג בירושלים לשם בניית מלונית זה מעשה שלכתחילה והורותו ולידתו עם מניעים אינטרסנטיים צרים. כמו שכולם יודעים ניתן לבקש מכל עירייה הקצאה לשם פעילות כזאת. אחרי החשיפה שלי כאן אתמול אתם וודאי מתחילים להבין את מה שמתחולל שם בחסות כמה עסקנים.
הפיל הלבן שנבנה באשדוד העניק פרנסה לעורכי דין לרוב, לבתי משפט וגרם לחילול ה' גדול בכלל וחסידות גור בפרט. העסקנים התבקשו כמה וכמה פעמים לסיים את כל הדרוש ולעסוק בפעולות טובות למען הכלל. אבל קשה להם לאטום פרה שמניבה להם כל כך הרבה כסף.
היום אני חושף לכם כאן, שבעת מכירת הנכס באשדוד, לפני שנים בודדות, מכירה שעו"ד רובי אלימלך, אברהם גוטסמן, שלמה טייטל היו מעורבים בה, (ואין טעם להתייחס למורשי החתימה בעמותה, שני אברכים עובדי בית המדרש בגור שמקבלים הוראות מיונתן בורנשטיין על מה לחתום ואינם מודעים כלל למה הם חותמים – אני לפחות ככה נוטה להאמין), נדרשה חברת נאמנות שבה יופקדו תשלומים שונים. כפי שנהוג בכל מכירה של נכס נדל"ו. תשלומים לרשויות וכו'.
זה הליך מוכר וידוע, פשוט ונדוש. אבל כשרוצים לעשות פוילע שטיק מנסים לאתר כל אפשרות למנוע מעקב אחר הכספים. זו הסיבה שלפי המסמכים שיש בידי לפחות שלש חברות נאמנות רשומות באותה מכירה.
1. חברת ה פ נ חברה לנאמנות – ח.פ. – 510638604.
2. לחוזה המכר צורף כתב נאמנות, כששם הנאמן המופיע הוא עו"ד שמואל פרלמוטר (ת.ז. 300139961), מרחוב בן יהודה בירושלים. אליו עוד אתייחס בהמשך בס"ד.
3.
בחלוף
כמה חודשים הודעה העמותה בכתובים כי הנאמנות של עו"ד פרלמוטר מבוטלת וחלף
עו"ד פרלמוטר ממונה בזאת עו"ד אבירם גרנות
ומי אכן היה הנאמן? יש כמה בודדים שיודעים והם אלו שיודעים מה היו הסיבות ליצור תחליפים של הנאמנים. מסקנה אחת ברורה: נאמנות במקרים כאלו היא כמעט טכנית. אין כל סיבה להחליף שלשה לפחות.
אבל לא רק שלשה נאמנים, כי עם גם שתי חברות לפחות שדרכם התנהלה, או אמורה היתה להתנהל - הפעילות העסקית של בניית המבנה. כתבתי חברה, כי כך פועלים ביושר, אבל בנידון דידן, פתחו שתי חברות, ולא רק שתי חברות אלא עם שם מאוד דומה למנוע תשומת לב. שימו לב:
1. הקריה הרפואית אשדוד בע"מ – ח.פ. – 514314715
2. הקריה הרפואית אשדוד אחזקות בע"מ – ח.פ. –
514210731.
המחזיקים במניות חברת הקריה הרפואית אשדוד אחזקות הם – חברת אפי נכסים – ח.פ. – 510560188 וחברת מיזמים ניהול פרויקטים בע"מ – ח.פ. – 513783761. גם בענין זה הצטברו אצלי חומרים רבים ובקרוב בס"ד אחשוף לכם שרשרת תרמיות עקבית.
הצד השווה היחידי בשתי החברות שבחלוף כמה שנים סגרו את החברות הללו כדי שאיש לא יחפור וינסה להבין לאן הלכו עשרות מיליונים.
אבל כל זה מתגמד לעומת מה שאחשוף לכם בשורות הבאות:
1. המבנה נמכר תחילה ע"י העמותה לידיים פרטיות, תוך התחייבות היזם למלא אחר כל התחייבויותיה של העמותה. המחיר – 57.000.000 מיליון שקל. החוב לבנק על הבנין עמד על פחות מחמש עשרה מיליון שקל כפי שכתוב בחוזה המכירה.
2. בתיאום עם העמותה ועל דעתה עם כל המשמעויות, הוחלט לימים למכור את החברה מידי היזם הפרטיות לבית חולים אסותא אשדוד שהוקם לבינתיים וממוקם צמוד לבית רפואה וישועה.
3. המבנה נמכר ע"י העמותה לבית החולים אסותא אשדוד בשנת 2017. דמי המכר שהתקבלו, עמדו על סך – 71.500.000 שקל – ובמילים שבעים ואחד מיליון וחמש מאות אלף שקל לא כולל מע"מ. החוב לבנק בספטמבר 2017, היה סך – 15.925.952 מיליון שקל. ובמילים חמש עשרה מיליון ותשע מאות עשרים וחמש תשע מאות חמישים ושתים שקלים.
4. החוזה עם אסותא בוטל לימים מסיבות שונות, ובשנת 2021 נמכר שוב הבנין לידיים פרטיות והפעם במחיר מבצע של ממש 53.000.000 חמישים ושלש מיליון שקל בלבד. ומה היה בעת המכירה החוב בבנק? 23.717.505 מיליון שקל. ובמילים – עשרים ושלש מיליון שלש מאות ושבע עשרה אלף חמש מאות וחמש שקל.
כמו שיודע כל ילד, ככל שחולף הזמן, מחיר של נכס נדל"ן מטפס, וחוב בבנק יורד. אלא שכאן אתם חוזים בעולם הפוך: המחיר יורד, והחוב רק עולה. שימו לב: בנין שנמכר בשלהי 2014 במחיר של 57 מיליון עם פחות מ- 15 מיליון חוב לבנק, נמכר ב- 2017 בשבעים ואחד מיליון וכמעט שש עשרה מיליון שקל חוב לבנק, אבל החוזה הזה מבוטל ולימים הבנין נמכר בחמישים ושלש מיליון והחוב בבנק עומד על יותר מעשרים ושלש מיליון.
במשך פחות מארבע שנים לא רק שהחוב אינו יורד אלא מטפס בעוד שבע מיליון שקל??? בלתי נתפס.
אבל אם חשבתם שבכך, אתם עוד לא מספיק מכירים את החבורה הזו.
החוזים המונחים בפני מצביעים על מגרש נוסף שהוא חלק ממכלול הנכס ששייך לעמותה. על חלקו של מגרש זה לומדים מחוזה המכר שנחתם עם בית החולים אסותא באשדוד.
אך כאמור החוזה
עם אסותא בוטל והנכס שוב נמכר, אלא שהפעם אין זכר בחוזה למגרש הנוסף ששווה לפחות עשרות
מיליוני שקל. לעומת החוזה יש נייר נוסף שמתייחס רק למגרש הנוסף, וכל היודע דבר על
מקום הימצאו או גורלו, ומה נעשה בכספים שהתקבלו בגינו ומי גנב ושדד אותם מוזמן
לפנות להנהלת איחוד מוסדות גור, או אולי להנהלת מוסדות רפואה וישועה, או להנהלת
הבית מדרש העולמי או לעו"ד רובי אלימלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.