איסור פירסום
מאז פורסמו תוך הפרת צוי איסור הפרסום ההאשמות נגד יועץ ראש הממשלה שהביאו להשלכתו למרתפי השבכ בהאשמה כי הוא הדליף מידע לנתניהו הורמו הגבות כולן. איך אפשר להאשים אדם על הדלפה למי שאמור לדעת הכל? הרי המידע היחיד שלא אמור להגיע לרוה"מ, הוא מה שלא אמור להיות רלוונטי לו? והתמהון גדל ככל שהתארך זמנו וייסוריו של היועץ בכלא, ואיתו כמות ההדלפות בתיק ההדלפות, לא רק של שמות המעורבים, הן הגיעו עד חבל התליה שנמצא בתאו. אך על כולם גברה התהייה בהוודע כי הקצין שלחש על אוזנו של השופט שהחליט להשאירו במעצר כנגד פסקי הדין וכנגד הצדק, הוא אותו קצין שהחרים את ציוד ההאזנה לקשב רפאל חיון שאמור היה להתריע מפני טבח שמיני עצרת. דעו כי החרמת הציוד הזו היתה הפעם היחידה בהסטוריה בה נעשה שימוש בסנקציה בישראל, והיא נעשתה תוך איומים עברייניים על ראשי משרד התקשורת. הגיע הזמן ששלמה קרעי יחקור את הפרוצדורה שהיתה במשרדו, ויגלה לנו מי היה מעוניין שלא תהיה לישראל התרעה נגד טבח שמחת תורה כשם שלא היתה ביום כיפור?
כתיבה: קבוצת קריקטורות
איור: מושיק גולסט, ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.