"היום בתניא" יום ו' ז' חשון

 "היום בתניא" יום ו'  ז' חשון
"אגרת הקדש" 
המשך פרק כ"ו (עמוד 286)
שנה מעוברת
⛳
"איסור והיתר" - המאכלים וההלכות:
בקטע השלישי באגרת כ"ו, מביע רבנו את מסקנתו: שהמשפט "ברעיא מהימנא" האומר ש"אילנא דטוב ורע איהו איסור והיתר" (שעץ הדעת טוב ורע, הוא איסור והיתר), מתייחס למאכלים האסורים והמותרים הנמשכים מעץ הדעת שהוא קליפת נוגה (שיש בה טוב ורע).
 מה שאין כן ההלכות העוסקות בענייני הדברים האסורים והמותרים, הם כאמור לעיל ממקור אחר, מ"עץ החיים" (שכולו קדושה).
...
המאכל האסור והמותר:
נקדים, שבמאכלים האסורים באכילה, יש כאלו שחיותם (המהווה את נפשם וגופם) היא משלוש הקליפות הטמאות לגמרי (כדוגמת הבהמות הטמאות).
 ויש כאלו, שחיותם היא מקליפת נוגה (כדוגמת בשר בהמה טהורה שהיא מנוגה, שנטרפה או שעשית נבלה).
(מאכל) "אסור" פירושו קשור (בידי ה"חיצונים"), והמאכל המותר אף שגם הוא מקור חיותו מ"נוגה", הוא אינו קשור חזק בקליפות.
ובהתאם: האוכל מאכל המותר לשם שמים, החיות שבמאכל  (שהיא מנוגה) עולה ונכללת בקדושה. וכך יהיה גם אם אכל "סתם" ואחר כך למד והתפלל בכח אכילתו.
מה שאין כן, אם אכל דבר האסור באכילה (גם כזה שחיותו היא רק מקליפת נוגה. הנה, גם אם (שגג ו) אכל לשם שמים, תשאר חיות המאכל שחדרה לגופו "אסורה וקשורה" בידי הקליפות. (אלא אם הוא נקלע למצב של "פיקוח נפש", שעקב כך נעשה הדבר האסור ל"מותר" שאינו קשור בקליפות, ושוב יעלה עם הכוונה הרצויה לקדושה).
...
שני חלקי התורה:
רבנו מדגיש, שכל ההלכות שבתורה העוסקות בענייני "איסור והיתר" (הכתובים במשנה בבריתא או בפוסקים), נמשכים גם הם מ"עץ החיים" (כזוהר הקדוש הנחשב כ"פנימיות התורה").
אלא, שההלכות (הנמשכות ממלכות דאצילות) נחשבות ל"גופי תורה". ולעומתם,  הזוהר (הנמשך מה"בינה" שבאצילות) שהוא "פנימיות התורה", נחשב כ"נשמת התורה" - וכדוגמת האדם שמשולבים בו הגוף ונפש יחדיו, כן כמובן יש לשלב בלימוד התורה, את הגליא שבתורה עם פנימיותה.
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ