בית הדין הרבני ביקש צו עיכוב יציאה מן הארץ להרב כץ ממונסי מפני שנתן יד לחתן מעגן עם היתר מאה רבנים

מכיר אני את הפרשה על כל פרטיה, כבר תקופה ארוכה שאני מעורב בענין הזה, מדובר במעגן מי שמוכן לתת גט לאשתו רק אם אבי אשתו יתן לו מיליונים מפני שהוא אדם עשיר, והוא לא מוכן לכך, הוא הסכים לתת לו סכום כסף אבל לא יותר מזה

העניין התפוצץ שם על הבית שקיבלו בחתונה, אב האשה נתן לזוג דירה, אבל הבעל שרצה לקחת מכל ההטבות שנותנים לכל מי שאין לו דירה ונחשב כעני, לא העביר את הדירה על שמו ושם אשתו בשביל שיוכל ליהנות מן ההפקר הממשלתי, וכאשר הוא הסתכסך עם אשתו, פרצה מלחמה גדולה על הילדים שלא האריך כאן, כמו בהרבה מקומות היכן שפורצת מלחמה כזו בבית משפט האשה תובעת כי הילדים יהיו אצלה והוא רצה שיבואו להתפלל עמו בבית הכנסת של הניקלשבורגער (לייבוביץ) ממונסי, ומה שקרה בהמשך נשאיר לפעם אחרת

הוא הצליח לשכנע רבנים שמותר לו להתחתן שוב, וקיבל היתר מאה רבנים ועשה טריק. על פי הסדר בהיתר מאה רבנים עליו להפקיד גט עבור האשה שתיקח בכל עת שתרצה, הוא סידר עם הרב שהגט יהיה אצלו שיעלים את הגט, וככה הוא משאיר את אשתו עגונה לכל חייה

הנושא הגיע עד לבית הדין הרבני בתל אביב למרות שהם גרים בחוץ לארץ. הבעל עשה לעצמו חתונה גדולה התחתן עם אשה אחרת, וחגגו שם רבנים ובני משפחה. אחותו שגרה בארץ והייתה בחונה הוזמנה אף היא לבית הדין

האיש שקרא את הכתובה בחתונה ונתן יד למעשה הזה של עיגון האשה הוא הדיין של טאהש במונסי הרב כץ, הוא הגיע לארץ הוזמן לבית הדין הרבני ולא רצה להתייצב, בית הדין הגיש בקשה לעיכוב יציאה נגדו עד שיתייצב, וכאשר הוא ביקש לשוב לארצות הברית הוא נתקל בעיכוב יציאה ועתה הוא זועק גיוואלד

מדובר בפרשה עגומה מאוד. כותב שורות אלו התבקש לטפל בענין, ושלח את הרב יהונתן שווארץ שיילך לשוחח עם הבעל, סידר עם הצדדים שתמורת סכום מכובד מאוד שיקבל הבעל מסיימים את העניין, אבל זה לא יצא לפועל בגלל העלמת הגט שהפקיד עבור אשתו. הנושא נשאר בבית הדין בתל אביב, וכל מי שכרוך בענין שיגיע לארץ לא יוכל לצאת מן הארץ עד אשר אותו מעגן יתן גט לאשתו

חיים שאולזון