"היום בתניא" יום ה' ט' אלול
"אגרת הקדש"
המשך פרק י"ב (אמצע עמוד קי"ח)
שנה מעוברת
⛳
באור הפסוק שבפתיח:
לאחר ההקדמה הרחבה, אודות השלום הנפעל במישורים שונים על ידי הצדקה, ניגש רבנו לבאר את שני חלקי הפסוק שבפתיח "והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם".
תחילה, בקטע שלפנינו, מגדיר רבנו את המושגים "מעשה צדקה" ו"עבודת הצדקה".
ובהמשך, בקטע הבא, נלמד אודות ההבדל בין ה"שלום" ל"השקט ובטח עד עולם", כפי שהם באים לידי ביטוי בעבודה הפנימית בנפש הבהמית.
נקדים, שבכלל, נתינת צדקה יכולה להיות ממניעים נפשיים מגוונים (הבאים מהנפש הבהמית, השכלית או האלוקית).
וברור, שעבודת הצדקה ומעשה הצדקה הפועלים את העניינים הנשגבים המתוארים בפסוק, מבטאים אופן נעלה של צדקה.
...
הגדרת "מעשה הצדקה":
הביטוי "מעשה הצדקה" שבפסוק, מתייחס לצדקה אותה נותן האדם באופן תמידי ותופעה טבעית, הנמשכת מטבע החסד הטבוע בנפשו האלוקית מעת בריאתה.
ויצוין, כי חסד זה שבנשמה, אינו כ"טבע שני" הנטבע באדם ביוזמתו ובעבודתו, וכן אינו איזה תוספת שניתנה לנשמה לאחר בריאתה. אלא היא "הוטבעה בנפשות כל בית ישראל, מעת בריאתן והשתלשלותן ממידותיו יתברך".
...
הגדרת "עבודת הצדקה":
נקדים ש"עבודה" בלשון הקדש, אינה מביעה רק את העשיה (כמקובל בעולם הרחב). אלא את העמל והיגיעה, שבעקבותיו האדם מעבד את החומר ומתקנו - "עבודה" שבאמצעותה מתקבל דבר חדש, השונה לחלוטין ממצבו הקודם.
בעבודת ה', מבהיר כאן רבנו, שה"עבודה" מתייחסת לדבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו, עד כדי ביטול טבעו ורצונו מפני הרצון העליון ברוך הוא - כך זה בנוגע ל"עבודת התורה" ו"עבודת התפילה" (שהיא עד מיצוי הנפש). וכך הוא גם ב"עבודת הצדקה", שבה האדם נותן"הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו".
......
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.