רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 18 בספטמבר 2024

מה בין נתינת מעשר עני לנתינת שאר מתנות עניים

 

בעקבות המאמר שפורסם בנושא: שנת תשפ״ה -  שנת מעשר עני.

מומחה הכשרות הנודע
הרב יוחנן רייכמן במענה לרבים השואלים,
מה בין נתינת מעשר עני לנתינת שאר מתנות עניים
מדוע נוהגים בזמננו לתת מעשר עני בפועל לעניים, ואילו שאר מתנות עניים, כגון לקט שכחה, פאה ועוד לא נותנים.

כהקדמה הרב מסביר מה הם חמש מתנות עניים:
פאה – מצוה להשאיר בקצה שדהו תבואה לא קצורה וכן באילנות מצוה להשאיר פירות באילן שיבואו עניים לקחתם. מדרבנן השיעור אחד משישים כלומר 1/60.

שכחה – אם שכח לקצור חלק מהתבואה או לקטוף חלק מהפירות  והמשיך לקטוף את השאר, או שכח לאסוף חלק מהאלומות מצוה להשאירם בשדה לעניים.
נוהגת בתבואה וקטניות, ובפירות וירקות, אך ורק בתנאי שקוטפים את כולם כאחד ואפשר לאחסן אותם בתלוש זמן רב [בירקות, כגון בצל יבש ושום, ובפירות ענבים (שאפשר לעשות מהם צימוקים ויין), זיתים (לשמן), תמרים, ורימונים, שקדים וכיו"ב].

לקט –  אם נפלו שיבולת אחת או שתים בעת הקצירה מצוה להשאירם בשדה לעניים. 
אך אם נפלו שלשה שיבולים אין צריך להשאיר. (נוהגת בתבואה בלבד)

פרט – כשבוצר את הענבים ונפלו לו ענב אחד או שני ענבים תוך כדי הבצירה מצוה להשאירם לעניים אך שלושה ענבים אין צריך להשאיר. (נוהגת בכרם בלבד)

עוללות – מצוה להשאיר את כל האשכולות שאין להם כתף ואין להם נטף:  (נוהגת בכרם בלבד )
כתף פירושו – אשכולות שאינם גדלים בצורה רגילה אלא הם דלילים והענבים העליונים לא נשענים על הענבים שתחתיהם.
נטף פירושו – בקצה האשכול הענבים לא גדלים בצפיפות.

חיוב מתנות עניים בזמן הזה:
מובא במסכת חולין סיפור על האמורא לוי שזרע בכישר (עיר הסמוכה לבבל שנהגו לתת בה תרומות ומעשרות) והניח לקט ולא באו עניים לקחתו, שאל לוי את רב ששת מה דין הלקט שהניח, אמר לו רב ששת שהוא יכול לקחתו חזרה לעצמו ונימק בכך שכתוב בתורה: "לעני ולגר תעזוב אותם" - ולא לעורבים ולעטלפים.
מכך נפסק בשו"ע שאם השדה נמצאת במקום שאין עניים לא צריך להשאיר לקט שכחה ופאה, כיון שהם לא יגיעו לידי העניים.
הטור כתב שאפילו במקום שיש עניים לא נהגו כיום להשאיר לקט שכחה ופאה, כיון שהרוב גויים ואם ישאירו יבואו הגויים ויקחו מהם. ואם הלקט שכחה ופאה יגיעו לעניי גויים ולא לעניי ישראל הרי זה כמו שאין עניים.

בספר פאת השלחן כתוב שנחלקו הב"י והרמ"א האם הטעם שכתב הטור שלא להשאיר אפילו במקום שיש עניים מועיל גם בארץ ישראל, או רק בחו"ל במקומות שחייבים בלקט שכחה ופאה (או במקומות הסמוכים לארץ ישראל, או לשיטות שבכל חו"ל חייבים), שכיון שהחיוב שם רק מדרבנן הקילו לסמוך על כך שיבואו גויים ולא יהודים. והוא כתב שנהגו בזמנו בארץ ישראל להשאיר לקט שכחה ופאה.

אך החזו"א פסק כמו הרמ"א וכך כותב "ובעיקר דין לקט שכחה ופאה לדידן עדיין לא נשתנה ממה שכתב הרמ"א דכפי ראות עינינו לא יטריח שום עני לילך בשדה ללקוט מתנות עניים שטרחו יותר על שכרו, ואצלנו הלחם בזול ומצוי לכל, ועיקר העניות הוא לשאר הצרכים בין בסעודה ובין בכלי תשמיש ודירה וכביסה ובגדים ויתר הצרכים, ואין עני המחזר על הפתחים מתרצה בפת לחם וכל שכן שלא יטריח לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות, ויבואו הערבים וילקטום שהם בתכונות מסוגלים לכך, וכמו שמלקטים את העשבים וענפי עץ בערי ישראל".

אם כך כתב החזו"א כבר בזמנו, וודאי הוא בזמננו שרמת החיים עלתה וכל סדרי החיים השתנו מסתבר שלא יבואו עניים לקחת לקט שכחה ופאה. שהרי לקט הם שני שיבולים שנופלים בקציר אף אחד לא יטרח לללקטם. שכחה לא מצוי ששוכחים לקצור חלק מהשדה, ופאה אף אם ישאירו בכל שדה אחד משישים, במילא לא ימצא עני שיבוא לקצור ביד כדי לדוש ולטחון וכו', ואותו עני שיבוא אף לא יכסה את הוצאותיו (כיון שאלו שאינם שומרי תומ"צ לא משאירים פאה, ושומרי המצוות שישאירו בכל שדה 1.5% מהשדה, זו כמות קטנה שלא משתלם לקצור ולהוביל ולטחון לקמח וכו׳). 
גם בפירות אחרים העניים לא יטריחו עצמם לשדה כדי לקטוף ולקחת לעיר כמות מועטת כדי למכור אותה שם עם כל הטירחה הכרוכה בדבר.
וכיון שעניים לא יבואו לקחת הרי זה כמו מקום שאין עניים, שלא צריכים להשאיר לדעת כולם אף בארץ ישראל. 

גם מי שיש לו עצים בחצר ביתו לא צריך להשאיר מתנות עניים אלו, אף שמצויים עניים בעיר, כיון שעניים מתביישים לבוא ולקחת.

לכן במתנות עניים שהמצוה היא להשאיר לעניים את המגיע להם, הרי כשאינם מגיעים אין חיוב להניח, 
לעומת זאת במעשר עני המצוה היא לתת לעני את המגיע לו ע"פ ההלכה, ועליו להביא לעני את הפירות לכן מעשר עני מחוייבת היום בנתינה לעניים לכל הדיעות.

למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: yr383464@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.