מאת פישל קדוש
בתוך שבוע אחד השתנתה המציאות הצבאית, המדינית וגם הפוליטית.
זה התחיל בהופעה המיתולוגית בקונגרס והפגישות עם הנשיא וסגניתו (שעד עתה נמנעו לפגוש את ראה"מ), והנשיא לשעבר ואולי לעתיד, וגם ..אילון מאסק, האיש העשיר בעולם ואחד המשפיעים בו.
הקומה השניה באה בצורת שני הסיכולים (שמצטרפים לסיכול דף וההפצצה בתימן (ששותקת מאז, על אף ההסטחה), שהדהימו את העולם, הנחיתו נוק אאוט על ציר הרשע וטבעת החנק שבנתה איראן בהשקעה של מאות מיליארדים, החזירו את רוח ששת הימים ואנטבה, הדהימו את העולם, חידשו את ההרתעה הישראלית ואת ההערצה הסמויה לביצועיה, ובארץ לוקחת את רכבת ההרים של נתניהו לעוד פסגה, מחוללת צריבת תודעה ארוכת טווח, ועל הדרך עושה סיכול ממוקד לכמעט כל יריביו שעד לפני כמה שבועות עוד עסקו בתפירת חליפות וחלוקת עור הדב.
הדב ברח וגם היכה בכפותיו הכבדות את ציידיו.
ה"ה לפיד, ליברמן ואפילו הקפלנים בעל כורחם אומרים אמן. גנץ שותק כמו דג ומבכה את עזיבת הממשלה שדירדרה אותו גם במורד הסקרים, אייזנקוט אאוט, וישראל עושה אחד ועוד אחד ומבינה שמאז שהשניים פרשו על בסיס הבטחה שהממשלה תופל, גוברת תעוזת הממשלה, שגם נישאת על גלי אהדה שביבי לא הכיר מאז הבחירות, ובני נשאר בחוץ, בלתי רלוונטי מתמיד, מפסיד את שני העולמות, ימין ושמאל, מביט בביבי מוחק באבחה אחת (או שתיים..) עבודה של שנה שבהשקעת מאות מיליונים ניסתה להציגו כ"פחדן", הססן (ו"לחיץ", "סחיט").
לא ממש בטוח שהשמאל באמת יתגעגע לבחירות.
כמובן, שום דבר לא נגמר. האיראנים יתקפו, ולא מעט תלוי איך ישראל תגיב, אבל משהו מאד מהותי נצרב בתודעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.