אני קורא את הרטוריקה שלכם על האידיאה החרדית ונראה שאתה לוחמים כמו דון קישוט את מלחמות העבר. אין מי שיוביל היום רעיון כזה!. הגם שאיני מוצא שום ערך מדבריכם שאפשר ליישם בו!. אני משתתף בצערכם לנסות להחיות את העבר ששם גדלתם אבל תצטרכו להשלים עם האובדן. כגון האם אפשר להחיות תנועת המוסר? הרעיון היה נפלא, וכן תנועות אחרות אבל מגיע זמן לסגור את הבאסתא. ראה ערך חצרות החסידויות לא! ולכן לצאת היום במלחמה עם דגל החרדיות שאין צבא מאחוריו הוא מגוכח!.
האם אתה מתכחש לעובדה שאנו במלחמה? אז להבדיל מי שנידון להכנס לבית סוהר יכול לטעון שהמקום לא מתאים להשקפת עולמו ומסרב ללכת לשם?. זה בדיוק אותו דבר מלטעון שהצבא משחית. ברור שאם היה הלוקסוס לשקול אם להתגייס לצה"ל או לא ניחא, אבל במצב של היום לבוא ולמצוא כל ההתחמקויות שהצבא לא צריך את החרדים והם יתקלקלו אם יגיעו לשם לא עומד בפני חייל פשוט שנלחם כעת ומוסר נפשו גם עבורך ולישר מבט אליו ולהגיד לו, לא מתגייס בגלל כל התירוצים! .אם יש מינימום יושרה לא הייתם מעיזים לעלות מה שיחשב בעיניו של חייל פשוט כתירוצים ילדותיים!
חיים שאולזון משיב:
אתה טוען את טענת החילונים שהדת עברה עליה הכלח, מדובר במה שהתאים לפני שלשת אלפים שנה ולא עוד. כאן אנו חלוקים, בעיני אנו עוסקים בענין נצחי שאי אפשר לוותר עליו בכל מצב
הייתי מבין ומקבל אם היית טוען שבכל תקופה צריך לעבוד בשיטות אחרות שיתאימו לזמן, אבל לוותר על העקרון והיסוד, זה כמו לקבוע שלתרי"ג מצוות עבר הכלח ואין כל טעם לעסוק בהם
לשמור על עתיד היהדות החרדית שילדי הדור הבא יגדלו ויתחנכו ברוח התורה והמסורה בעיני זה נצחי, ולא מפני שלא מבינים את המצב צבאי ועם מה שהמדינה מתמודדת. הבעיה כאן היא החילוניזציה של המדינה, אם היו מקימים צבא שיתאים לכל המדינה בבקשה, אבל כאשר מקימים צבא שהפך למיסיון חילוני, אין מנוס אלא להילחם במציאות הזו
באשר ליחס החייל הישראלי, כל אחד והשקפת עולמו. עבור חייל חילוני להניח תפילין לא חשוב, ועבור דתי לאומי לשמור על ה'התבדלות' לא חשוב, ועבור החרדי הבטחת העתיד החרדי בא לפני כל דבר אחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.