"היום בתניא" יום ה' י"ב תמוז

 "היום בתניא" יום ה'  י"ב תמוז
"אגרת התשובה" 
המשך פרק א'  (עמוד צ"א)
שנה מעוברת
⛳
מצות התשובה מהתורה:
הכפרה שהוזכרה בתחילת הפרק, מהווה שלב מתקדם בעבודת התשובה.
"מצות התשובה מן התורה" -  הדבר הראשון שעל האדם לעשות במסגרת התשובה, היא "עזיבת החטא בלבד". הכוללת לדעת רבנו את ההחלטה, שלא ימרוד  יותר במלכותו יתברך, ושמעתה הוא לא יעבור  עוד על מצוות המלך (לא רק בעבירה שנכשל בה, אלא בכל) "הן במצוות עשה" ו"הן במצוות לא תעשה".
עם החלטה זו (וקבלת העול המחודשת שלו), על פי ההלכה,  הוא הפך לאדם אחר, לאדם צדיק שהוא כבר כשר לעדות.
(דרך אגב: הגדרת בעל התשובה כאן כ"צדיק", היא כהגדרת תוארי האדם בהלכה, שהם  נקבעים בהתאם להתנהגותו המעשית. ולא כמסגרת התארים ב"אמיתת שם התואר", ששם התארים מבטאים את המצב הפנימי של האדם,  של  יצריו).
...
חרטה ובקשת מחילה:
את החרטה על העבר ובקשת מחילה על מה שעשה, יש לראות כחלק ממצות התשובה וכפרטים המוסיפים בשלמותה.
ויש לציין, כי למרות מעלה זו של הוידוי ובקשת המחילה,  אין הם נכללים ב"מצות התשובה (הבסיסית) מהתורה" - ואינם מונעים (בטרם יתבצעו) ממי שקיבל על עצמו להיות בסדר, מלהיקרא צדיק ולהיות כשר לעדות.
...
שלילת דעת ההמון:
רבנו שולל את את "דעת ההמון" שסברו "שהתשובה היא התענית".
נכון שבעבודת ה' הכללית, יש לתענית הרבה מעלות, אבל היא אינה נכללת ב"מצות התשובה מהתורה" ואין היא מהפרטים המגדירים בספרי ההלכה  את שלמות המצווה.
למשל,  מה שמצינו, שהתענית מהווה סגולה לביטול גזירות רעות. הנה, מעלה זו שבתענית היא ענין בפני עצמו, ואינה כחלק ממצות התשובה.
ובנוגע למה  שספרי המוסר הציעו הרבה תעניות וסיגופים לנכשל בעבירות חמורות. יש לומר (כבאור הרבי) שהן מהוות כעין תפילה על לעתיד:
א. תפילה, להינצל מעונש יסורים של מעלה.
ב. תפילה, לזרז ולמהר כפרת נפשו.
ג. תפילה, שאם אולי לא היתה תשובתו מאהבה, שיזכה לתשובה מעולה זו.
 ...
חבר  נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב יקותיאל גרין  ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן  ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. 

🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה  נפטרה ז’ שבט תש”פ