תרופות בפסח
מכתב מאת הגאון הגדול הרב שמואל אליעזר שטרן שליט״א
בס"ד, בפרוס הפסח תשע"ה.
אחדשה"ט באה"ר, במענה לשאלתך אודות שימוש בתרופות בפסח לחולים, הנני בזה להעתיק לך מקצת מעין הדברים שכתבתי בנידון זה בשו"ת שביבי אש או"ח ח"ג סי' ל"ט, ואקוה שבכך יתבהרו הדברים להלכה ולמעשה. נראה להעיר הערה נחוצה ביותר בענין השימוש בתרופות בפסח. בשנים האחרונות חודרת לציבור השקפה ותודעה כאלו הנושא המרכזי בחג הפסח הוא השמירה והזהירות המופלגת לא להיכשל חלילה וחס בנטילת תרופות שאין כשרותן לפסח מבוררת, כל מדריך כשרות מייחד את חלקו הגדול של החוברת לרשימה מדוקדקת של התרופות הכשרות ואותן שאינן כשרות, ואף מקימים מוקדים מיוחדים שדרכם יוכלו לברר - כל אלו שלא היה סיפק בידם להגיע לבירור - את כשרותן של התרופות למיניהם השונים. וכך חודרים הרתיעה והפחד בלבות שלומי אמוני ישראל והמה בודקים בשבע חקירות ובדיקות את מלאי התרופות אשר הם משתמשים בהם, בכדי שחס ושלום לא יבואו לידי כשלון ותקלה, כי הדבר מתקבל אצלם כמכשול של חמץ בפסח ר"ל. וכתוצאה מהשקפה משובשת זו באים יהודים רבים לידי חשש סכנה, שהרי היהודים החרדים לדבר ה', ובפרט הזהירים בזהירות יתירה מחשש כל דהו של חמץ בפסח, באים לידי מסקנא שמדוע להם להשתמש בדברים כאלו שהם בגדר "הורה בה חכם", והם עושים לעצמם חשבונות של מה בכך, שבודאי לא יזיק להם אם לא יטלו את התרופות הקבועות שלהם במשך שבעת ימי חג הפסח, והם משלים את עצמם ברוב תמימות שאף על כיוצא בזה נאמר: שומר מצוה לא ידע דבר רע. והמציאות בשטח מוכיחה שהרבה אנשים מבוגרים חולניים שהם נזקקים לטיפול תרופתי קבוע, קיימת אצלם נסיגה משמעותית מבריאותם התקינה בימי הפסח עקב השינויים בנטילת התרופות, ביודעי ומכירי קאמינא, מאנשים רבים ששבועות מספר לאחר כלות הפסח עדיין לא חזרו למצב בריאותם הקודם.
לכן מצאתי חובה בנפשי לפרסם בשער בת רבים בהסכמת מרנן ורבנן בעל שבט הלוי זצ"ל
והגרי"ש אלישיב זצ"ל, שכל אותן האנשים אשר נוטלים תרופות מחמת בעיות רפואיות, כגון, לחץ דם סכרת, או חולי לב, כליות ושאר איברים פנימיים, וכן אלו הסובלים מבעיות נפשיות וכדומה, רשאים לקחת את תרופותיהם בלי שום חשש ופקפוק כלל, בין אם הם מופיעים ברשימת התרופות הכשרות ובין אם הם
אינם מופיעים.
ויתירה מזו, אפילו אם יש ברשימת התרופות תרופה מעין זו שהיא כשרה לפסח, אין לשנות מן התרופה הקבועה לתרופה אחרת, דעצם השינוי יכול לגרום סיבוכים שונים ובעיות רפואיות שלא ניתן לצפותם מראש, ולכן כל הירא וחרד לדבר ה' ונפשו איותה לקיים מצות "ושמרתם לנפשותיכם" ככל משפטה וחוקתה לא ישנה מאומה מן התרופות הקבועות שהוא משתמש בהם, הכל מותרים והכל שרויים, אין בהם לא שמץ של איסור או חשש איסור כלל וכלל. והמחמיר בזה הוא מאלה שאותם מזכיר רבינו נסים גאון
בוידויו "את אשר הקלת החמרתי"
וטעמא דהא מילתא דהרי רובא דרובא של אותן התרופות המצויות בידינו כהיום הם נפסלו מכבר מאכילת כלב מלפני הפסח, וכיון שכן פקע איסורא דידהו מכל וכל וכדאיתא בגמ' פסחים דף כא: חרכו לפני זמנו מותר בהנאה לאחר זמנו. ואפילו לפי דברי הרא"ש שם דמכל מקום האכילה אסורה משום דבהכי אחשביה להאי אכילה ומיתסר מיהא מדרבנן וכדברי הט"ז באו"ח סי' תמ"ב סק"ח, היינו דוקא היכא דשייכא האי טעמא ד"אחשביה", אבל בתרופות שהאדם נוטלם בעל כרחו מחמת אונס החולי פשיטא דאין בזה כל ענין של "אחשביה", וכמבואר להדיא ביד אברהם יור"ד סי' פ"ז וכן פשיטא ליה לבעל האג"מ בשו"ת או"ח ח"ב, וכעין זה מבואר בחזו"א או"ח סי' קט"ו סק"ח לענין תרופות שמעורב בהם חמץ בכדי לדבקן, עיי"ש היטב. ובמק"א נתבאר בס"ד בארוכה הא מילתא. ומהאי טעמא פשוט וברור ככל מאי דכתיבנא לעיל, כנלענ"ד בס"ד להלכה ולמעשה. (ומיהו אין דברינו אמורים לגבי סירופים ממותקים וויטמינים שונים,שבהם משתנה הדין)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.